מאגר סיפורי מורשת

שמי רינה נאור, נולדתי בפולין בשם אירנה ז'לונגורה (גבעה ירוקה) בתאריך 25.8.1950  בי"ב באלול. עלינו לארץ בשנת 1956 באוניה בשם "עילית". הובלנו למחנה עולים "עתלית" באזור חיפה. בלילה הועמסנו על משאית והגענו לפנות בוקר לקריית גת שהייתה בנויה מפחונים. לאחר שנה, עברנו לקיבוץ "הגושרים". בסיום כיתה ז' עברנו לקיבוץ חולתה. התחתנתי ונולדו לי שני בנים ובת, הם עזבו את הקיבוץ בסיום צבא ושנת עבודה בקיבוץ והם התחתנו ויש לי שישה נכדים. כיום אני אלמנה וגרה בחדרה מזה עשר שנים.

הסיפור על סוכריות השוקולד הוא חווית ילדות שלי. זה קרה בתקופת הקיץ בפולין, בעיר לגניצה שבה נולדתי. השנה הייתה בין 1955-1956.

היה יום שמש יפה, יצאנו לטיול שתי משפחות עם ילדים. בזיכרון שלי, אני רואה רחוב ארוך, ישר עד קצה האופק, ואז – התרגשות גדולה, על הכביש מפוזרות סוכריות שוקולד יפות, טעימות למראה. כולנו, הילדים כ – 6 במספר מתחילים לאסוף כמה שיותר. אני בת כחמש, אוספת, ומדי פעם מסתכלת על הורי ושמה לב שהם צוחקים וממשיכים להתקדם.

תוך כדי ליקוט הסוכריות כשכל אחד מעוניין לאסוף כמה שיותר  נשמעות לפתע צעקות של אחד הילדים. מתברר, שהסוכריות היו בעצם קקה של עיזים, עדר שעבר שם קצת לפנינו.

חשיבותו של סיפור זה עבורי הוא בעצם העובדה של הטיול המשפחתי שהיה אירוע נדיר בפני עצמו:

א. נולדנו סמוך לסיום מלחמת העולם השנייה, פולין הייתה במצב כלכלי קשה ושני הורי נאלצו לעבוד כדי שלפחות יהיה לנו או אוכל או פחמים לחימום הבית.

ב. כיוון שפולין היא ארץ קרה, החורף ארוך ומושלג. במעט הימים היפים כשיצאנו לבדנו, האנטישמיות של הילדים הבריחה אותנו חזרה לביתנו.

אני ואחיי הגדולים

הזוית האישית

סבתא רינה: בסיפור זה בחרתי מכיוון שטיול עם ההורים היה אירוע נדיר, הורי עבדו כדי שיהיה לנו אוכל ופחמים לחימום. כשהגענו לקיבוץ, החיים השתנו: מזג האוויר, מדינה של שמש וקיץ רוב השנה לעומת מדינה של שלג וחורף, שיחקנו בחוץ והיינו חופשיים לעומת פולין האנטישמית. הקשר הרב דורי בשבילי מאוד משמעותי כיוון שלי לא היו סבא וסבתא מעולם ולהיות סבתא זה לבנות משהו חדש.

הנכדה אביב: אני מאוד אהבתי את הסיפור שסבתי רשמה, הוא מצחיק ומספר על חוויה משפחתית וטעויות מצחיקות של ילדים קטנים. אני מאוד רציתי להשתתף בקשר הרב דורי למרות שלא היה לי בהתחלה עם מי להיות, ואני ממש נהנית לשמוע את הסיפורים המעניינים של סבתא שלי ואפשר לומר שאני ממשיכה דור של נכדים שהשתתפו בתוכנית – מצד אבא אני השנייה ומצד אימא אני השישית.