מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי הוא אירנה יוכבד לריאונוב פישביין ממגדל העמק, ואני סבתא של מירהל'ה לריאונוב, איתה אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי, ויחד אנחנו מתעדות את סיפורי.

נולדתי באוקראינה, בכפר קטן ליד קייב  בשנת 1958 להוריי משפחת מרגוליס. אחר כך עברנו ללטביה ומשם בשנת 1993 עליתי לישראל.

אשמח לשתף אתכם בחוויה, שחווינו תחת השלטון הקומוניסטי, כיצד חגגנו את סדר ליל הפסח בתקופה זו.

סדר פסח תחת השלטון הקומוניסטי

כשהייתי עדיין צעירה, במדינות שהיו תחת השלטון הקומוניסטי, להיות יהודי היה לא  כל כך קל פשוט. להזמין אורחים, ולארגן בבית סדר ליל פסח חברתי היה בלתי חוקי. לחגוג  עם המשפחה היה מותר, אך להזמין כמה משפחות ולחגוג יחד, זאת כבר הייתה עבירה פלילית חמורה. אך, למרות הכול, חגגנו יחד בסופו של דבר.

הדירה שלנו בריגה שבלטביה הייתה קרובה למרכז העיר. במרחק הליכה של בערך רבע שעה מבית הכנסת היחידי בעיר שלנו. אנו היינו חמש משפחות צעירות, הכנו את החדר הכי גדול לפסח, פתחנו שולחן מאוד ארוך, הכנסנו כסאות וספסלים. בפינה הנחנו כמה מזרונים לתינוקות.

את המצות קנינו בבית הכנסת. אך את היין, היין הכשר, אף אחד מאיתנו לא מצא  היכן לרכוש בעיר. במהלך השנה הגברים עשו קידוש על וודקה, כי לא היה מאיפה להשיג יין כשר, אבל בפסח יש בעיה לקדש על וודקה. את הוודקה מכינים מחיטה, שזה חמץ גמור! ולכן מיד לאחר חג הפורים, היו משרים צימוקים במים, ומוסיפים מעט סוכר. אחרי חודש היה לנו וודקה כשרה לפסח. היו כמה תבשילים מסורתיים שהיינו מבשלים לפסח כל שנה. בישלנו גם מאכלים מיוחדים לכבוד החג כגון: גפילטע פיש, מרק עוף, צימס מגזר בדבש ועוד…

הקפדנו לתלות וילון בצבע כהה במיוחד על החלונות, כדי שבחוץ לא יגלו מה אנו עושים… בערב אחרי הדלקת נרות חיכינו לאורחים. כאשר שמענו דפיקות בדלת שאלנו: "מי זה?"

וכאשר התשובה הייתה: "יצאנו ממצרים, הולכים לירושלים", ידענו שאלו האורחים שלנו לליל הסדר. כולם התיישבו סביב השולחן, קראנו בהגדה ושרנו שירים באידיש…

וכשבסוף ליל הסדר אמרנו: "לשנה הבאה בירושלים" אנחנו אפילו לא שיערנו, שאי פעם זה אכן, יתקיים. ב"ה זכינו לצאת מגלות רוסיה ולחגוג בארץ ישראל את כל החגים. ובעז"ה בקרוב ממש נזכה לגאולה השלימה בביאת המשיח. אמן!

סבא וסבתא

הזוית האישית

הנכדה מירהל'ה: אני ממש נהנתי לשמוע וללמוד עוד יותר על הסבתא היקרה שלי!

סבתא אירנה: ממש שמחתי לשתף אתכם בעבר שלי אני מקווה שזה יישאר לדורות הבאים! אז יאללה! לשנה הבאה בירושלים הבנויה!