סג'רה המושבה
סיפורו של סבא חנינא
הסיבה
לעלייתו של סבא אברהם לארץ
במחצית המאה
השמונה עשרה החלו בארצות אירופה פרעות וגזרות נגד היהודים. עקב מצב זה קמו מספר
עסקנים מהציבור היהודי והחלו להטיף לחזרה לציון ולישב את ארץ ישראל. ביניהם היה
הרב שמואל מוהליבר, שתורתו השפיעה מאוד על סבא אברהם רוגצ'בסקי שהחל בפעילות הסברה
ושידול לעלייה לארץ, ולעסוק בה בעבודה
חקלאית.
בתמונה סבא אברהם מחזיק תמונה של הרצל ומוהליבר, כדברי הפסוק: "וישב
איש תחת גפנו ותחת תאנתו". כיוון שדגל ב"נאה דורש נאה מקיים" עלה בעצמו לא"י ופנה מיד לכוון סג'רה שבגליל
התחתון. בסג'רה
באותה תקופה החלה בהתארגנות חווה שיועדה להכשיר עולים לעסוק
בעבודות החקלאות. חווה זאת
הוקמה ע"י הברון הירש שרכש אדמות מהכפר הערבי הסמוך.
באדמות שנרכשו עמד מבנה
ישן, המבנה שופץ ונוספה לו קומה שיועדה למשרדים ולמגורי הפקידות ומנהל החווה.
למרות
שהאדמות נרכשו בכסף מלא מערביי הכפר השכן, לא ראו אלו בעין יפה את בואם של אנשי החווה להתנחל בקרבם ומידי
פעם היו מתנכלים לאוכלוסייה החדשה.
חלק בלתי
נפרד מקניית הקרקע היה הסכם לשאיבת מים מהמעיין שנמצא בפאתי סג'רה הערבית, ואמור
היה לשמש מקור מים לשני הישובים, דבר שצפן בחובו סיבה לסכסוכים בעתיד. שמועה על
הקמת החווה נפוצה ברחבי הארץ, ורבים החלו
להגיע, הן כבודדים והן כקבוצות שהגיעו יחדיו מחו"ל.
אך טבעי שנוסף לעבודה
בחקלאות החלו לעלות בקרב אנשי החווה מיני רעיונות לדפוסי חיים בארץ. כאן גובש
רעיון הקבוצה הראשונה והתארגנה הקבוצה השיתופית "דגניה", וכן גם ארגון "השומר".
מנהלה
הראשון של החווה היה קליברסקי, שגיבש מדיניות האומרת שמבין פועלי החווה שיצטיינו,
יבחרו מספר אנשים שבגמר הכשרתם יאפשרו להם להקים משקים חקלאיים.
תחילה בתור
אריסים (אריס הוא איכר שקיבל מהאדון אדמות לעיבוד ובתמורה הוא משלם לאדון בחלק
מהיבול ובביצוע עבודות נוספות), ואחר כך, לאחר שיוכיחו את יכולתם, יועברו המשקים
לרשותם.
ואכן, כעבור
זמן מה, נבחרו מבין פועלי החווה מספר אנשים שיקבלו על עצמם לעבד ולהתפרנס מהמשקים
שהוקצו להם. סבא רוגצ'בסקי היה בין חמשת הראשונים ששובצו להתיישבות בסג'רה.
על מנת לממש
את זכותם להתיישבות היה על המתיישבים לקבל עליהם התחייבות שעוגנה בחוק ע"י פקידי
הברון.
במורד הגבעה
אשר ממזרח לחווה נבנו שתי שורות של בתים המוקפים חומות אבנים. לפני כל בית
השתרעה חלקת אדמה שיועדה לגידול ירקות ונטיעת בוסתן עצי פרי.
בחלקה שאחרי הבית הייתה רחבה, ואחריה
נבנו מבנים ששימשו לשיכון הבהמות ולאחסון מזון לבעלי החיים.
מבנים אלו
נבנו בצמוד, והיוו חומה שאמורה להגן על המושבה. בין שתי שורות החצרות עברה דרך
שהובילה לחווה. הספקת המים
לחצרות (לא לבתים) הייתה מצינור דק שהוביל מים משני בורות שהתמלאו במי הגשמים
והספיקו רק לחודשי החורף.
בקיץ, כשהתרוקנה, היו מביאים מים בעגלות שעליהם חביות ממעין שנמצא על
יד בית הספר כדורי. מבנה נוסף
שהיה בכל חצר היה הטאבון, שהיה בנוי מאדמת חרסית ושימש לאפיית לחם. בקצה המזרחי
הוקצע שטח לגורן שאליו היו מביאים את התבואה לאחר הקציר, על מנת לדוש אותה בקיץ.
הגורן שימש למקום מפגש של הדור הצעיר.
ב 1908
סבא נישא לסבתא שרה, שעלתה לארץ עם הוריה. הם היו מראשוני שכונת נווה שאנן בחיפה. סבתא עסקה
בעבודות הבית הרבות שמפאת התנאים הקשים היו עבודות מפרכות.
סבתא הייתה
ידועה בהכנסת האורחים החמה, שכן ביתם היה תמיד מלא אורחים. הסופר
אליעזר שמואלי מתאר בספרו "אור הגליל" את האירוח שהעניקה סבתא לבאים בצל
קורתה. המתיישבים
בסג'רה עסקו בחקלאות, בעיקר בגידולי פלחה כגון: גידול חיטה,שעורה, חומצה,
וסורגום.
מכיוון שמים
להשקיה לא היו, גידלו בתנאי בעל (הסתמכו על הגשמים בלבד) שלא תמיד הגיעו בעיתם.
למרות שניסו
להשתמש בשיטות יותר חדישות מאלו שהיו נהוגות אצל התושבים המקומיים, עדיין העבודה
הייתה רבה ומפרכת. גם שנות בצורת היו פוקדות אותם מדי פעם, מכות וכל מיני מרעין
בישין, גרמו שהפרנסה לא הייתה מצויה בשפע.
השלטון
התורכי לא אהד את המושבות וגרם להם קשיים נוספים. שליש מתנובת הגורן נלקח כמס על
ידי התורכים. במלחמת העולם הראשונה הטילו התורכים על המתיישבים גזרות נוספות. מתיישבים
רבים, ביניהם סבא אברהם, נלקחו לעבודות כפייה, כולל בהמות העבודה שלהם.
בתקופת
שלטון המנדט הבריטי נאלצו תושבי סג'רה להגן על עצמם מפני השכנים הערבים שלא הפסיקו
לגנוב ולהתנכל לתושבי המושבה. למרות זאת, הצליחו המתיישבים לנהל אורח חיים תקין ולשמור על מסגרת חברתית בשמחות, ולהבדיל
בצרות היו מתאחדים כולם ועוזרים איש לרעהו.
בני הדור
השני נרתמו להגנת המושבה ולקחו חלק בפלוגת הנוטרים שהוקמה ע"י היישובים בגליל.
במלחמת
העצמאות הייתה סג'רה מכותרת משלושת צדדיה בכפרים ערביים באופן זה הפכה סג'רה משלט
מבודד, פעילותה הכלכלית נפסקה והישוב בארץ כמעט לא ידע על המתרחש בה ובסביבתה.
יהושע
רוגצ'בסקי (בנו של אברהם רוגצ'בסקי) פיקד על הכוחות שהגנו על סג'רה. יהושע נפל
בקרב.
המצור על
המושבה הוסר עם כיבוש נצרת והכפרים הערביים בסביבה.
מלחמת
השחרור התישה רבים מתושבי סג'רה שעזבו למקומות שונים בארץ ולמעשה המושבה הישנה לא
השתקמה עד היום הזה.
משוב של דנה:
בעקבות
העבודה זכיתי לחקור ולהכיר את חיי המשפחה, בקרתי במושבה סג'רה (אילניה), וכמובן
עוד זמן איכות עם סבא. נהניתי מאוד במשך הזמן שהכנו את המצגת.
משוב של סבא:
כאשר התבקשתי על ידי נכדתי דנה לקחת חלק בהכנת מצגת
במסגרת "הקשר הרב דורי" של בית ספר " הדר השרון " הרבה ספקות
עלו בקרבי, שכן ידיעותיי בענייני המחשב הינם אפסיים לעומת נכדתי שנולדה לתוך עידן
המחשבים. בנוסף לכך, למצות את נושא המצגת דרושה עבודה משותפת וקשה להתעלם מכך
שבינינו יש פער של כמעט שלושה דורות.
אולם הופתעתי מעבודתנו המשותפת, שיתוף הפעולה
וגישור על כל
הפערים. בעזרת המורות נהפכה העבודה על המצגת לחוויה בלתי נשכחת. לזאת נוסף על הידע שהוספתי על תולדות משפחתי. ועל כל זאת
מגיעה תודה ויישר כוח לצוות בית הספר שיזם וליווה אותנו.
מילון
גידולי פלחהחקלאות נרחבת של גידולי שדה בעיקר לגרעינים
גידולי בעל
צורת גידול חקלאית המבוססת על השקייתם של הגידולים החקלאיים במשקעים טבעיים בלבד
מנדט בריטי
ייפוי כח בינלאומי זמני לשליטה על א"י שניתן לבריטניה לאחר מלחמת העולם הראשונה
ציטוטים
”המתיישבים מנהלים אורח חיים תקין ולשמור על מסגרת חברתית בשמחות,בצרות היו מתאחדים כולם ועוזרים “”בעזרת המורות נהפכה העבודה על המצגת לחוויה בלתי נשכחת“
