מאגר סיפורי מורשת

היי, אני מרגרט אלפסי, נולדתי במרוקו ועד גיל שמונה, גדלתי במרוקו בשכונה של יהודים. שם כולנו דיברנו צרפתית ומרוקאית. אחיות שלי החליטו לי על השם. להורים שלי קראו שמואל ויקוט.

אנחנו 10 אחים במשפחה, שמונה בנות ושני בנים. כולם גדולים ממני ואני בת הזקונים. יש לי שתי אחיות שהיו מורות במרוקו ואחות שהייתה גננת במרוקו וגם בארץ.

 בילדותי

זיכרונות ילדות

בביתנו היו ארבעה חדרים. אימא שלי בישלה במטבח, היה לנו חדר אמבטיה ושם התקלחנו. היתה לנו כובסת ערביה שהייתה באה כל יום כדי לכבס את הבגדים.

לאבא שלי היו שתי חנויות אחת לבשמים והשנייה לקטניות. אימא שלי לא עבדה. אימא שלי לבשה שמלות או חליפות עם חצאית ואבא שלי הלך תמיד עם חליפה בת שלוש חלקים. חברי הקהילה היהודית היו נפגשים בדרך כלל בבית כנסת ובבתים. היה איש, שליח מיוחד שהיה מביא לנו את הקניות.

העלייה ארצה

עלינו ארצה בשנת 1965 ממרוקו, הגענו לרמת אליהו וגרנו במעברות, שם היה חדר אחד להורים וחדר אחד לילדים וישנו שבעה ילדים בחדר אחד. היה לנו מאוד קשה, כי היינו רגילים למרחב יותר גדול. אחרי שנה עברנו לבניין ושנה לאחר מכן אבא שלי עבר ניתוח בעיניים, ניתוח שלא הצליח והוא הפך לעיוור וזאת הייתה לי טראומה בפני עצמה.

בבית ספר ביום הראשון שהגעתי לכיתה ב' המורה שאלה אותי "איך קוראים לי", אמרתי מגי ואז המורה אמרה לי מעכשיו קוראים לך מרים, זה שם שנשארתי איתו עד שעברתי לתיכון.

עם החברים שיחקנו אחרי שעות הלימודים, בעיקר בחוץ, בקלאס, 5 אבנים וגומי. היו לי חברות מהכיתה ומהשכונה. שיחקנו בחצר של הבניין. אני אספתי בולים ומפיות נייר. היו לנו  מעט ממתקים, לא הרבה.

למדתי בבית ספר ויתקין החוייה שהייתה לי מבית ספר זה, שלמדנו כלכלת בית ופעם בחודש היינו תורנים בחדר האוכל והיינו מכינים את כל ארוחת הצהריים לכל התלמידים.

כשעלינו לארץ הייתי בת שמונה, שנתיים אחרי שהגענו לארץ כשהייתי בת 10 – אבי נפטר וזה הזיכרון הכי קשה שלי, שאני לא יכולה לשכוח אותו – זה היה בחופשת הקיץ ואף אחד מהכיתה לא ידע.

לא שירתי בצבא מטעמי דת. לאחר לימודי בתיכון, לפני שהתחתנתי עבדתי בסוכנות ביטוח. אחרי שילדתי את בתי הבכורה הפסקתי לעבוד וגילדתי את ארבעת הילדים. רק אחרי שהבת הקטנה שלי היתה בת שלוש חזרתי לעבוד. עבדתי בעיריית ראשון בלשכת מהנדס העיר, אחרי שמונה שנים עבדתי אצל עוזרת ראש העיר ולשכת תיירות ומזכירה של חבר מועצה

מנהגים ומסורות

החווית חג שלנו, כל חג יש לו מנהג מאכל מסויים לאותו חג, בנוסף לחגי ישראל, לנו יש את חג המימונה שאנחנו חוגגים עם כל המשפחה והרבה אורחים. יש מנהג נוסף, בחג השבועות, כל הילדים בשכונה היו שופכים מים אחד על השני בצינור ובדלי – כי זה נקרא גם חג המים.

אני יצאתי לפנסיה בגיל 50, ובזמן הזה, התחביבים שלי זה בעיקר, אפיה ולפנק את הנכדים. אני קמה בבוקר בשעה 7 מתפללת ברכת השחר, שותה קפה, עושה הליכה במושב עם שכנה.

יש לי חפץ שעובר מדור לדור במשפחה. קיבלתי מאימא שלי עגילים מזהב וצמידים שהיא קיבלה מאימא שלה והעבירה לי ואני שומרת עליהם.

 העגילים שעוברים בירושה

הזוית האישית

סבתא מרגרט: היה לי מאוד כיף לספר את סיפורי האישי. שחר: כיף לשמוע את סיפורי סבתי.