מאגר סיפורי מורשת

שמי הילה חן, לומדת בכיתה ה-2 בבית הספר בן צבי רחובות, משתתפת בתוכנית הקשר הרב דורי. במסגרת הסיפור אני מתעדת את סיפורה של: סבתא שלי, אסתר נפתלי.

וכך מספרת סבתא: שלום שמי אסתר נפתלי, נולדתי בישראל בשנת 1959 בשנת התשע"ט 01.06.1959 כ"ד באייר בעיר לוד בבית החולים אסף הרופא בעיר ראשון לציון.

יש לי שמונה אחים ואח תאום ביניהם.

הוריה ואחיה של סבתא אסתר

אני נשואה באושר משנת 1982 לבעלי שאול והבאנו לעולם ארבע בנות מקסימות. שתי בנותיי הגדולות נשואות וזיכו אותנו לשישה נכדים מתוקים.

אבי מאיר ז"ל, נולד במרוקו בעיר מקנס ואמי רחל ז"ל נולדה בלוב בעיר טריפולי.

בעלי שאול נולד בעיר רחובות בשכונת שעריים, בנותיי נולדו ולמדו ברחובות, נכדיי נולדו ברחובות. אני למדתי בכיתה א' עד ג' בבית ספר יסודי "הרצליה", בעיר לוד ובכיתות ד' עד ו' למדתי בבית ספר דתי יסודי "חב"ד" בעיר לוד. בגיל 15 בערך הלכתי ללמוד הכשרה מקצועית של תפירה במשך שנתיים ועוד שנה קורס מטפלות.

בילדותי אהבתי לשחק במגוון משחקים עם חברותיי כגון: קפיצה בחבל, חמש אבנים, מחבואים, תופסת, קלאס, כדורסל, ריצה ועוד.

בתור תלמידה אהבתי מאוד ללמוד מקצועות רבים כגון: גיאוגרפיה, הסטוריה, תנ"ך, חקלאות וספרות.

התחביבים שלי עד היום הם: לקטוף פרחים, לרקוד, לשמוע מוזיקה במגוון שפות כמו: עברית, מרוקאית, תימנית, מזרחית ולועזית. לבשל, לאפות ולצפות בטלוויזיה בתוכניות שאני אוהבת.

בגיל שתיים עשרה, את מסיבת הבת המצווה שלי חגגתי ביחד עם אחי התאום באולמי הוד בעיר רמלה.

גדלתי בבית מסורתי ונהגנו ללכת בחגים לבית הכנסת, להתלבש באופן אחיד וחגיגי. אמי הייתה מכינה את כלל המאכלים הטעימים לכל המשפחה.

משפחתי הייתה תמיד ועד היום חמה, אוהבת ומאוחדת. בבית קטן וחמים גדלנו תשעה אחים בפשטות והנאה, בצניעות, בחינוך טוב ומסורתי בדגש על ערכים רבים כגון: כבוד האדם, עזרה לזולת, כבוד ההורים וקבלת השונה.

סבתא אסתר וסבא שאול

סיפורו של חפץ –  ספר זיכרונות של סבא רבא  

הספר יצא בשנת 1992 בישראל. ונמצא אצל סבתא אסתר נפתלי – הבת של מאיר אדרי. סבא כתב את ספר הזיכרונות והוא הגיע לכל ילדי המשפחה. הספר מעוצב בצורה מיוחדת כולל הכריכה ובעל משמעות רבה עבורינו – סבא סיפר על ההיסטוריה של המשפחה.

"זיכרונות" – סיפרו של סבא רבא מאיר אדרי

סבתא אסתר מספרת: אבי כתב עלי בספר, וסיפר על התקופה שהייתי תלמידה בבית הספר ועל החוויות שהיו לי בילדות.

סבא בוודאי היה שמח לדעת שקוראים את הספר והוא היה גאה מאוד. אני מאוד הערכתי את אבי ז"ל שהוא כתב את הספר והשקיע ימים שלמים בשביל לכתוב את הספר ולמסור למשפחה שיקראו בו.

הזוית האישית

סבתא אסתר: שמחתי מאוד להשתתף בתכנית "הקשר הרב דורי " לעזור לנכדתי הילה ולספר על ילדותי בבית הוריי ועל חיי כיום ולהכיר את מיטל המחנכת של הילה.