מאגר סיפורי מורשת

לסבתא שלי קוראים שרמן תאה. להורים של סבתא שלי קראו דוד וחוה איסטריק. סבתא נולדה ברומניה בעיר בקאו בשנת 1950 בתאריך 1.3. שמה של סבתי תאה, הוא שם מקורי. ההורים שלה בעצם רצו לקרוא לה דורותאה. השנה הייתה 1950. הם תכננו לעלות לישראל אז אבא שלה אמר שישראל מדינה חדשה בת שנתיים ולא כדי לעלות עם שם כזה ארוך. נקרא לה תאה.

סבתא עלתה בגיל תשעה חודשים עם הוריה. הם עלו באונייה טרנסילבניה. התנאים באונייה היו קשים מאוד. 3,000 אנשם באונייה קטנה. כדי לא להחזיק את סבתי בידיים. הם החליטו להפוך אמבטיה ממתכת ללול ומיטה. לאמבטיה היו שתי ידיות כך יכלו לשאת את סבתי. אימא של סבתי לא ידעה מה יהיו האפשרויות להתפרנס פה בארץ. על כן תפרה ברומניה בגדים עבור סבתי בכל מיני מידות כך שיהיו לה בגדים לשנים הראשונות.

סבתי גדלה בעיר רחובות. 18 שנה. ברגע שירדו מהאונייה, לקחו אותם לשער עלייה. הם היו שם בדיוק שבוע. אביה לא הסכים בשום אופן לתנאים הקשים שהיו שם. היה ביתן ארוך שם ישנו 50 זוגות של הורים. ללא טיפת פרטיות.

סבתי שהייתה בת תשעה חודשים, הופרדה מהוריה מחשש למחלות. היא ישנה בבית תינוקות שהיה מרוחק קילומטר מההורים. אביה יצא יום אחד ולא חזר עד שמצא דיור חלופי צריף במושב תל-מונד. לאחר שנה עזבו לרחובות.

בית ספר היסודי בו למדה סבתי שמו היה בית חינוך. לאחר זמן מת הנשיא בן צבי ואז שונה שמו לבן צבי. סבתי מאוד קשורה לחבריה מבית הספר היסודי. עד היום היא בקשרי חברות איתם. בין התלמידים שלמדו בשכבה שלה למד המלחין שם טוב לוי.

כשהגיע המועד להתגייס לצה"ל, חלומה של סבתי היה להתגייס ליחידה קרבית. למרות שהיא הייתה בת יחידה ויתומה מאימא. הצליחה בכך. עקב תאונת דרכים לא התאפשר לסבתי לעשות קריירה צבאית. סבתי שוחררה מהצבא לפני המועד.

היא הכירה את סבי (ארנסט), לאחר שנה שנישאו נולד אבי (דודי). ולאחר שלוש שנים נולדה דודתי אחותו של אבי (חוה). שמונה שנים סבתי הייתה עקרת בית. לאחר מכן החלה לעבוד בעיתון "ידיעות אחרונות", שם עבדה שלושים וחמש שנה, עד שפרשה לגימלאות.

מזה חמש שנים היא פנויה מעבודה, מבקרת אצל הנכדים, עוזרת לנו, מכינה עוגות ומטגנת שניצלים מדהימים….

הזוית האישית

סבתא תאה: כל כך נהננו בתוכנית מקווה שעוד אנשים יקחו בה חלק