מאגר סיפורי מורשת

שמי אריאל ובחרתי בדמותה של סבתא שלי תקווה כדמות שאתאר ואתעד את סיפור חייה. בחרתי בסבתא שלי משום שזאת הסבתא היחידה שיש לי ואנחנו מבלים איתה די הרבה.

סבתא תקווה נולדה לפני 72 שנה בעיר בגדד שבעיראק. היא עלתה עם משפחתה לארץ בגיל חצי שנה עם הוריה, אחותה שהיתה אז בת שנה וחצי בלבד, וסבתה מצד אבא.

עם עלייתם הגיעו למעברה ברמת השרון. הם חיו המשך שש שנים במעברה בתנאים לא פשוטים. סבתא אהבה לשחק בחמש אבנים עם הילדים בשכונה, ב"תופסת" "ובמחבואים".

בארץ נולדו לסבתא עוד שלושה אחים חוץ מאחותה הגדולה. שניים מהם נולדו במעברה ועוד אח שנולד בתל אביב. לאחר המעברה הם עברו לבית קטן בתל אביב, הם התגוררו ליד שוק הכרמל. הם שהו בתל אביב עד שסבתא שלי הייתה בת חמש עשרה, סבתא למדה אז בבית ספר 'קלישר' בעיר. אבא של סבתא עבד בשוק, ואימא שלה עבדה בתפירה. לאחר שעזבו את תל אביב הם עברו לגור בבת ים עד שסבתא התחתנה.

סבתא תקווה התחתנה עם סבא דוד ירושלמי בשנת 1971. היא הכירה את סבא דרך משפחה שגרה לידו בעיר תל מונד. לסבתא וסבא נולדו שלושה ילדים: שירלי, אבי ויפית. לאימא שלי קוראים יפית והיא בת הזקונים. לסבתא כיום יש תשעה נכדים ונכדות. סבתא עובדת במשק בית וסבא דוד עוסק בפיסול וציור. לסבא דוד יש שני פסלים מפורסמים, אחד הפסלים נמצא בריף הדולפינים בעיר אילת.

התחביבים של סבתא הם לטייל בארץ ובעולם, לגדל פרחים ולאפות.

הזוית האישית

אריאל הנכד המתעד: למדתי הרבה דברים חדשים על סבא וסבתא. העבודה גרמה לי להכיר אותם יותר ולדעת יותר על סיפור החיים שלהם. זה חיזק את הקשר שלנו ונתן לנו אפשרות לבלות יותר זמן יחד.