מאגר סיפורי מורשת

שמי תמי ברדוגו, סבתא של מעיין עמה אני משתתפת בתוכנית הקשר הרב דורי.

נולדתי בעיר מרקש שבמדינת מרוקו, בתאריך 5 באוגוסט 1948, שנת הקמתה של מדינת ישראל. היו לי תשעה אחים ואחיות והיום נשארנו רק אני ואחותי הגדולה.

שם המשפחה הקודם שלי היה מיארה.

בצעירותי, המקצוע האהוב עלי בלימודיי היה אומנות. הייתי תלמידה מאוד מוכשרת והתמדתי במקצוע זה. גם עכשיו אני עוסקת במקצוע אומנות ומציירת עם נכדתי האהובה,  שגם לה יש כישרון ציור. בילדותי השתתפתי בחוגי העשרה בתחום האומנות והריקוד.

החלום שלי

כשהייתי ילדה, עוד במרוקו, החלום הגדול שלי היה לעלות לישראל ולפגוש את אחותי הגדולה.את אחותי הגדולה בכלל לא הכרתי, כי היא עלתה לארץ במסגרת עליית הנוער בגיל 12 בשנת 1949, הייתי אז תינוקת שרק נולדה.

אחי הגדול שהיה פעיל ציוני היה מארגן קבוצות של בני נוער כדי לעזור להם ולשלוח אותם לארץ. זו הייתה התוכנית של ממשלת ישראל וראש הממשלה דאז, בן גוריון. התקווה הייתה שאם בני הנוער יעלו לארץ, שהוריהם יעלו לישראל בעקבותיהם. מאחר ואחי היה פעיל וארגן קבוצות אלה, כדי לתת דוגמה אישית למשפחות האחרות במרוקו,  הוא השפיע על אחותי לעלות לישראל במסגרת עליית הנוער, כשהייתה נערה בת 12, וכך היא עלתה הראשונה לישראל וגדלה בקיבוץ.

כילדה קטנה במרוקו, הייתי רואה את אמי סובלת מגעגועים לילדה שלה שנמצאת בישראל וגם אני חלמתי על היום בו נעלה כולנו לישראל וסוף סוף אכיר את אחותי הגדולה. הייתי בת שישה חודשים כשהיא נסעה.

החלום שלי התגשם – בסוף עלינו לארץ בשנת 1963 כאשר הייתי בת 15 ואז הכרתי אותה – נפגשנו אחרי 15 שנים.

הודות לכך שהיא הייתה ותיקה בישראל וידעה את השפה העברית מצויין, זכיתי לקבל ממנה עזרה גדולה. למדתי בתיכון בירושלים ואחר כך המשכתי לימודיי באוניברסיטה העברית בירושלים.

התחתנתי בגיל 27 עם בעלי חיים. הכרנו בחוף ולאחר תקופת חברות נישאנו. במהלך השנים נולדו לנו שלושה ילדים. אבא של מעיין, נכדתי, הוא הבן הכי קטן מבין שלושת האחים.

חפץ מיוחד

יש לנו בבית דובי שעבר במשפחה מדור לדור עד עכשיו. זה התחיל מסבא רבא רבא שלי והועבר למעיין נכדתי. עוד כמה שנים טובות, מעיין תעביר אותו לבן או לבת שיהיו לה בעתיד…. וכך יתגשמו לי שני חלומות גדולים!

 סבתא תמי ברדוגו

הזוית האישית

סבתא תמי: הגשמתי את חלומי ועליתי לישראל ופגשתי את אחותי הגדולה אחרי 15 שנים.