מאגר סיפורי מורשת

שמי שרה כהן,

לאחר שהתחתנתי החלפתי את השם משפחה לכהן מקנפ.

נולדתי בישראל בשנת 1949 בעיר פתח תקווה, ראש ממשלה היה אז דוד בן גוריון. לא חסר לי דבר. הורי, אהובה ונוח היו בשואה. אני אחות בכורה לאחותי רותי. החלום שלי בילדותי היה להיות שחקנית. חברי הילדות שלי היו: איילה, רחל, רחל, יוסי, ומשה. למדתי בבית ספר עממי. בית הספר בו למדתי היה במרכז חבל לכיש במושב שנקרא נורה. בית ספר נקרא על שם דוד שמעוני. למדנו בכיתות, ישנו בם בטורים. המקצוע האהוב עלי הוא ספרות והחוגים בהם השתתפתי: במקהלה ובתנועת הנוער.

 סבתא שרה בצעירות

שגרה היום שלי הייתה: בבוקר הלכתי לבית ספר. בתום הלימודים, הייתי עוד מכינה שיעורים בבית ספר וחוזרת הביתה אחר הצהריים. אז נפגשת עם חברות שלי פעמיים בשבוע. יחד היינו הולכת לתנועת נוער "הנוער הציוני". בערב ישבנו וקראנו כל המשפחה ביחד.

אהבתי מאוד ללכת לביקורים בקיבוץ של דודי "קיבוץ יסעור". עוד ממאפייני אהבותיי  בילדות אהבתי מאוד לאכול שניצל.

בתום לימודיי בבית הספר לאחיות, התגייסתי לצבא, בצבא שרתי בתפקיד אחות. מי שלומדת להיות אחות, דוחים לה את השירות הצבאי והיא משרתת בתום לימודיה במקצוע. אני רציתי להתנדב לצנחנים, אבל כמובן שלא הסכימו, אמרו לי: "את אחות, תעבדי כאחות בבית חולים שגם מטפלים בחיים …."

את בן זוגי היכרתי באמצעות חברה שלי. היא הכירה לי את בעלי במועדון סטודנטים, אחרי תקופת חברות התחתנתי בגיל 26 ועבדתי בתור אחות הרבה שנים בבית חולים – עבדתי בבית חולים באשקלון. עם הולדת ילדיי, עברתי לעבוד בטיפת חלב. אורן בני, נולד כשהייתי בגיל 28. אורן, נקרא כך בבחירתו של בעלי. כשבעלי היה בשירות במילואים, שם הוא קיבל את הרעיון. בהמשך נולדה לנו בתנו, תמר, כשהייתי בגיל 30. את השם תמר בחרתי, בגלל שמאוד מאוד אהבתי את ספרי חסמבה והגיבורה הראשית נקראה תמר.

אהבתי לשחק עם הילדים עם אימא שלך ועם הדוד שלך משחקים שגם מלמדים אותם, או שישבנו יחד להסתכל טלויזיה ודיברנו על מה שאנחנו רואים וגם נסענו להמון טיולים.

הזוית האישית

הילי: היה לי מאוד כיף לעשות עם סבתא את הקשר הרב דורי, למדתי אליה דברים חדשים שלא ידעתי. זה יותר חיבר אותי ואותה לדעתי.

סבתא שרה: נהנתי מאוד מאוד. במיוחד להיות עם הנכדה האהובה שלי ולראות כמה היא נהדרת ובוגרת ובעלת מהגים יפים. בקיצור היה לי כיף איתה וגם שמחתי שהיא מוכנה להקשיב לסיפור העבר שלי.