מאגר סיפורי מורשת

שמי אורין לחמיש, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי ובחרתי להביא את סיפורה של סבתא שלי סוניה לחמיש שנולדה בתוניסיה בשנת 1953. סבתא שלי כבר לא בחיים ואימא שלי סיפרה לי את קורותיה,

סבתא שלי סוניה לחמיש, נולדבה בתאריך 27.4.1953 בתוניסיה. לאביה, סבא רבא שלי קראו מוריס. לאימא שלה, הסבתא רבתא שלי, קראו פיה.

העלייה לישראל

לאבא שלה, מוריס הייתה חנות מכולת בתוניס, ממנה התפרנסה המשפחה בכבוד. כשהם עלו לארץ הם סגרו את החנות מכולת.

הם עלו לארץ באונייה, כשסבתא שלי  הייתה ילדה בגיל שמונה. סיפרו לי שבאונייה, היא מאוד פחדה מההפלגה וכל הזמן תפסה את אחותה ברגל, בפחד. היא הרגישה לא טוב והיה לה קשה.

את ילדותה סבתא עשתה בישראל מאחר ועלתה בגיל שמונה. הם שיחקו אז בעיקר בחוץ במשחקים שונים: בגומי, קלאס, הם עשו תסרוקות בשיער אחת לשנייה. הם גדלו במעברה. היו להם חברים ובני משפחה ואנשים שהכירו בעלייה.

מהסיפורים למדתי שהיה להם מאוד קשה. היה קשה למצוא עבודה וקשה עם השפה. לא היה כסף לכלום. החיים במעברה היו בתנאים קשים והם חיו בצפיפות רבה.

היו מפגשים חברותיים מחוץ לבית השכנים .כל החברים היו יורדים לטייל בעיר היו יושבים הרבה לדבר, לצחוק וגם היו עוזרים להורים במטלות הבית. האח של סבתא יצא לעבוד ועזר בכלכלת הבית. לאבא של סבא היה קשה לפרנס את המשפחה והאימא שלה לא עבדה, כי היא הייתה צריכה לטפל באחים  הקטנים – הם היו שמונה אחים, כל מי שגדל, יצא לעבוד ולעזור בפרנסת הבית, כדי לעזור להורים.

כדהגיע זמן השירות הצבאי המשפחה לא הייתה בעד שסבתא תלך להתגייס, אבל  היא מאוד רצתה לעבור את החוויה הזאת ואת השירות העבירה בתור נהגת של מפקד צבא. היא דאגה לרכב שתמיד יהיה נקי ומסודר מבחינה מכנית, תקין ובטיחותי. היא אהבה את השירות הצבאי ובתקופה זו הכירה הרבה חברות מרחבי הארץ והיה לה כיף  מאוד.

איך סבא הכירה את בעלה כאשר

סבתא עבדתי בחנות בגדים בעיר וסבא היה יושב בבית קפה הצמוד לחנות הבגדים וככה הם הכירו. לקח הרבה זמן עד שהם התחילו לצאת. אחרי תקופה הם התחתנו ונולדו להם שלושה ילדים.

סבתא שלי אהבה מאוד לסרוג וסבא שלי היה אוהב בערב לשבת בבית קפה עם חברים.

במשפחה שלי יש חפץ מיוחד שעובר אצלינו מדור לדור וזו הכרית של הברית מילה. כל תינוק שנולד במשפחה, מקבל את הכרית הזאת לטקס ברית המילה וכך מעבירים זאת הלאה לתינוק הבא שנולד במשפחה.

מוסר ההשכל הוא להגשים את החלומות שלך.

הזוית האישית

אורין לחמיש: סבתא שלי כבר לא בחיים. אימא שלי סיפרה לי את כל מה שקרה. מהסיפורים למדתי על תקופות שונות בחייה של סבתא שלי, על תקופת השירות בצבא ועל החיים שהיו פעם, היה לי מעניין מאוד לעשות את העבודה.