מאגר סיפורי מורשת

שמי דורון, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את סבתי.

סבתא שלי, בינה גבאי לבית קליפצקי, נולדה בתאריך 3.10.1950 במולדובה בעיירה בינדרי. זו עיירה שהיו בה הרבה יהודים, אבל גרו שם בשלום גם יחד עם דתות אחרות.

אימא שלה, ריבה קליפצקי לבית גייסמן, נולדה בתאריך 14.6.1914. היא הייתה ניצולת שואה, במהלך מלחמת העולם השנייה היא הייתה בגלות. ריבה גידלה את סבתא ואת אחותה הגדולה לבד. הן גרו בדירת חדר אחד עם מטבח משותף עם השכנים, אך למרות הקשיים הייתה לסבתא ילדות מאושרת. סבתא הייתה ילדה שמחה ופעילה ותמיד שיחקה עם חברים שלה בחצר הבית. סבתא למדה בבית ספר עממי עד כיתה ח' ואז השלימה לימודי ערב בבית ספר תיכון. היא עבדה במהלך היום במפעל טקסטיל (מפעל בדים).

סבתא בילדותה בנובי גוד

את סבא, ישראל גבאי, היא הכירה בנשף ריקודים בגיל 17. הם יצאו במשך שנתיים ואחרי שנתיים הוא התגייס לצבא האדום והיא חיכתה לו. במהלך השנתיים כשהוא היה בצבא והם לא התראו, במשך כל הזמן הזה הם שמרו על קשר דרך מכתבים, אפילו כשלסבא נשברה יד ימין – הוא המשיך לכתוב לה מכתבים ביד שמאל, וסבתא חשבה שעובדים עליה כי היא לא זיהתה את כתב היד שלו. שלושה ימים לאחר שהשתחרר מהצבא הם הכריזו על אירוסין וכעבור חודש בתאריך 29.7.1972 הם התחתנו.

כעבור שנה נולד הבן הבכור שמעון. הם עלו לארץ בתאריך 31.10.1974. כשהגיעו לארץ עברו לגור בדירה בנהריה. עשרה ימים אחרי שהם הגיעו לארץ, סבתא התחילה לעבוד כאזרחית עובדת צה"ל בבסיס כורדני, שם סבתא למדה עברית ועבדה שם ארבע שנים. שנה לאחר מכן הם עברו להתגורר בקריית ים, שם סבתא גרה עד היום. בשנת 1976 נולדה הבת השנייה, רחלי.

סבתא עברה לעבוד כמטפלת בבית חולים. בשנת 1982 נולדה אימא שלי, תמר. השנים עברו והם גידלו את הילדים בנחת, טיילו בארץ והקימו בית ומשפחה לתפארת. הילדים גדלו והתחתנו ובשנת 2000 נולד הנכד הראשון ואחריו נולדו עוד תשעה נכדים. אני הנכד השביעי. סבתא עזרה ועדיין עוזרת בגידול כל הנכדים.

לסבא שלי, ישראל גבאי ז"ל, היה שם לא נפוץ במולדובה ותמיד שאלו אותו לגבי מקור השם. השם גבאי הגיע מספרד (גירוש יהודי ספרד). גבאי זה גובה כספים ואוסף תרומות בבית הכנסת. משפחתי נחשבת למשפחה אשכנזית, אבל סבא של סבא שלי היה מתפלל לפי נוסח ספרד. סבי ידע לספר שסבא שלו, שנולד בשנת 1895, הגיע לרוסיה מארצות הברית. הוא היה חזן ורב וייעודו היה להקים בית ספר לחזנות בקייב. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה הוא נשאר והשתקע בקייב.

סבא וסבתא חיו ביחד 50 שנה עד שסבא נפטר באפריל שנה שעברה.

סבתא היא סבתא כיפית, מפנקת, ודואגת. היא מכינה אוכל טעים מאוד ואני אוהב אותה.

הזוית האישית

סבתא בינה: נהניתי מאוד לספר לדורון על הילדות שלי. היה לי כיף שהוא מתעניין בעבר ובשורשים שלנו. גיליתי שאני יכולה לתקשר עם דורון בלי לדבר, להבין אותו רק מהמבט שלו. אני מאחלת לדורון שיגדל להיות בחור טוב כמו סבא שלו ושיהיה לו רק טוב.

דורון: נהניתי מאוד לשמוע סיפורים מסבתא על העבר שלה ועל סבא. היה לי כיף. אני מאחל לסבתא שיהיה לה טוב, שתהיה בריאה, שתמיד תהיה שמחה, שתמשיך להיות סבתא כיפית.