סבתא שלי – אלה פרידמן
שמי אלה, נולדתי בארמניה בעיר הבירה ירוואן ב- 16באוקטובר 1959. גדלתי בירוואן בחלק העליון (יש עיר תחתית ועיר עליונה). גדלתי בבית עם ההוריםשלי, אחי ואחותי. גרנו בקומה ראשונה בבית קטן בבניין והיה לנו גם מרתף. ליד הבית היה עץ גבוה ומאד אהבתי לטפס עליו, לשבת למעלה להסתכל מסביב ולחשוב . היו לי הרבה חברים בבית הספר. המקצוע האהוב עלי היה היסטוריה. שיחקנו בתופסת, מחבואים, קלאס ומשחקים עם כדור.
איך סבא וסבתא הכירו אחד את השני?
יום אחד הבאתי לשכנה שלי דיסק כדי שנשמע ביחד מוזיקה. חבר של השכנה התקשר ושמע ברקע את המוזיקה שמאוד אהב. החבר הזה בא לשכנה שלי וכך הכרנו אחד את השני, התחתנו בשנת 1979.
עליתי לישראל בשנת 1992 עם בעלי והבן שלי. בישראל הייתה פחות תחבורה ופחות בתים. גרתי ברחוב ויצמן בנתניה, בדירה בבניין. למדתי עברית מאנשים שהיו סביבי והיום אני מדברת טוב עברית.
היום אני ממשיכה לגור בנתניה בדירה שמספיקה לי ולבעלי. כמעט כל שבת באים אלי הנכדים אנחנו מטיילים ומשחקים משחקי קופסא.
הזוית האישית
טל: סבתא אהבה לשבת איתי ולספר לי על חייה.
סבתא: טל ואני בקשר ממש טוב ואני אוהבת להיות איתו.
מילון
מרתףקומה תחתונה בבית או בנין מתחת לאדמה.
יֶרֶוָואן
יֶרֶוָואן (נכתב גם ארוואן או אריוואן) היא בירת ארמניה והגדולה שבעריה. ע"פ אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2021 אוכלוסיית העיר מונה כ-1,091,700 בני אדם, מתוך כ-2,963,300 בארמניה כולה. לאחר נפילת ברית המועצות הפכה ירוואן בשנת 1991 לבירתה של ארמניה העצמאית. אחד האתרים החשובים בעיר הוא מתחם הזיכרון לרצח העם הארמני הכולל שלוש אנדרטאות ואת המוזיאון לרצח העם הארמני השוכנים על גבעה נישאה המשקיפה על העיר. (ויקיפדיה)
ציטוטים
”החבר הזה בא לשכנה שלי וכך הכרנו אחד את השני, התחתנו בשנת 1979“