מאגר סיפורי מורשת

שמי הוא שושי, נקראתי כך כי האחיות שלי אהבו את השם הזה והחליטו לקרוא לי שושנה. נולדתי כשאבא של היה בן 80, נולדתי בבית ולא בבית חולים. הלכו לקרוא למיילדת ובינתיים אימא שלי כבר ילדה אותי, והאחיות שלי רבו איך לקרוא לי ויפה אחותי הגדולה החליטה.

נולדתי בארץ, בפרדסיה. גדלתי בשכונת ותיקים בצריפים עד גיל 8-9 ואז עברנו לגור בשכונה בנתניה. הייתה לי ילדות כיפית של משחקי רחוב כמו – קלאס, מחבואים, חבל, גומי, מחבואים ועוד. גדלתי לא רחוק מהים, הייתי מבלה הרבה בים. בתור ילדה אני זוכרת שבשעות הפנאי שיחקתי וישבתי עם מלא חברים ובעיקר ישבתי בבית. הייתי ילדה של בית, ומשחקת עם חברות בשכונה בבית. אחותי שמרה אותי בצמר גפן כי אני הכי קטנה ומאוד דאגו לי. בשעות הפנאי שיחקנו כל הזמן, היינו יוצאים למסיבות כיתה.

לאבא שלי ז"ל קראו חומני ולאימא שלי קראו מזאלה ז"ל. לאחותי הגדולה קראו דינה, ואחותי יפה, ויש לי אחות שנהרגה בתאונת דרכים שקשה לי לדבר עליה. אני הקטנה מהבנות ויש לי עוד אח קטן. אימא שלי ילדה אותי בגיל צעיר מאוד. אבא שלי היה רב אבל עסק גם בחקלאות ואהב חיות. היו לנו כלבים, עזים וכבשים. בחגים אכלנו לפי המנהגים. ביום יום אכלנו אוכל טריפולטאי – טבחות, קוסקוס, עוף תפוחי אדמה. את החמין של אימא שלי הכי אהבתי בעולם, וכל מה שהיא בישלה עדיין אני מרגישה בפה שלי. אני מנסה תמיד לבשל כמוה ולא יוצא לי.

למדתי בבית הספר "יבנה" ואחריו בשח"ל (בית ספר דתי) כי אני מגיעה ממשפחה מאוד דתית. היו לי יחסים מצוינים עם המורים, מאוד אהבו אותי. כתבנו במכונת כתיבה, למדנו תנ"ך ושאר המקצועות. היינו יוצאים לטיולים שנמשכו יומיים. אני זוכרת בעיקר את יונה המורה, היא הייתה המחנכת שלי ולימדה את כל המקצועות.

התחתנתי בת 17 ובגיל 21 כבר היו לי שלושה ילדים, גידלתי את הילדים שלי לבד מנסיבות לא כל- כך שמחות, אז לא היה לי יותר מדי זמן פנאי, וכשהיה כזה אהבתי להאזין למייקל ג'קסון, שלמה ארצי, צביקה פיק. רקדנו הרבה ריקודי עם, סלונים, רקדנו לצלילי מוזיקה מזרחית. כשהיינו רוצים להיפגש עם חברים או משפחה לא היו טלפונים להרבה אנשים, פשוט היינו נפגשים אחד עם השני וקובעים את המפגש הבא. הכרתי את בעלי בשכונה, מגיל 10 היינו ביחד והתחתנו בגיל 17. הוא היה שכן שלי  נולדו לנו, כאמור, שלושה ילדים- דנית בת 44, ליטל בת 41 ורמי בן 38, יש לי גם שבעה נכדים, כולם גרים בנתניה ואנחנו נפגשים המון.

יש מתכון משפחתי שאני מחוברת אליו מהילדות, מהמשפחה, מאימא שלי שהייתה מכינה אותו ביום שלישי, זה הסמל של העדה שלנו. אני המשכתי את המתכון ואת המסורת. יש לו טעם מיוחד למרות שאין בו הרבה דברים, לפניכם מספר מתכונים מאפיינים:

קוסקוס

מבשלים שעתיים על הגז,

שמים בקערה – קילו קוסקוס + כוס מים+ מלח (פותחים עם היד)

מסננים את הקוסקוס בעזרת מסננת מיוחדת .

אחרי הסינון לוקחים סיר מקורי של הקוסקוס, שמים מעליו את הסיר עם האדים ואת הסולת למשך שעה, לאחר מכן פותחים את הסולת עם רבע כוס שמן + 2 כוסות מים.

מחזירים את הקוסקוס לעוד שעה, ופותחים את הקוסקוס עם כוס מים.

מפרום

בשר בקר, פטרוזליה כוסברה בצל, תפוחי אדמה ומוסיפים תבלין של המפרום שאנחנו טוחנים לבד. מוסיפה קמח מצה.

חותכת תפו"א לפרוסות וממלאה את זה עם התערובת. מטגנת את הכל. רוטב: פפריקה, רסק עגבניות, חותכת בצל ומשטיחה בסיר, שמה את המפרום, ממלאה מים לא עד הסוף. ואז שמה את התבשיל בתנור.

טבחה

מטגנים בצל, מוסיפים שמן, מוסיפים 2 כפות פפריקה, 2 כפות רסק + 3 כוסות מים, מביאים לבעבוע. מוסיפים סוג של בשר+ שעועית, וממלאת עם מים. מתבשל על אש קטנה לשעתיים.

חמוצים

גזר, שומר, קולורבי, צנון – חותכים לחתיכות שמה מלח לימון מים ושמים במקררים.

צ'ירשי

דלעת, חותכים לקוביות ומרתיחים עד שהיא מתרככת. כותשים שום עם הדלעת, מוסיפים סוכר פפריקה, כפית כמון וקימל, שמן, טיפה מלח לימון..

הזוית האישית

אמיר הנכד המתעד: נהניתי מהראיונות עם סבתא, למדתי עליה המון.