מאגר סיפורי מורשת

תכנית הקשר הרב דורי – אופיר אמויאל  מביא את סיפורה של המשפחה כפי שסופר ע"י סבתא רחל שליסנברג

סיפור המשפחה, שמוצאה משבט לוי, ידוע מסוף המאה ה- 15 .

לר' אברהם הלוי, נולד בן משה, אשר התפרסם כר' משה מולרשטיין "רב על כל מדינות אשכנז " ואשר שימש כאב בית דין. בנו של ר' משה היה ר' נתן הלוי הלר (1561-1579 ) והוא השאיר אחרי 3 ילדים ,ר' יוסף הלר (שהיה דיין), פערל ור' יום טוב ליפמן הלר (1579-1654).

ר' יום טוב ליפמן הלר היה גדול בתורה, איש אשכולות בכל המקצועות ונודע כ טייל או "בעל תוספות יום טוב". כיוון שאביו נפטר טרם לידתו הוא התחנך על ברכי סבו ולמד אצל המהר"ל מפראג. מספרים עליו שהיה חריף, חכם, נוח לבריות ובקי בתורה. בנוסף ידע לקשור קשרים עם זרים ורוזנים. כל זאת למרות שהיה גיבן ומכוער.

משך שנות כהונתו כדיין הרחיב את ידיעותיו בתחומים רבים כגון: קבלה,פילוסופיה, דקדוק, מתמטיקה, אסטרונומיה ומדעי הטבע. בנוסף עסק בהסדרת חלוקת מיסים בקהילה. היות והיו גבירים שלא היו מרוצים מהחלטותיו העלילו עליו עלילה שכביכול כתב ספרים נגד הנצרות. הוא נאסר בשנת 1629 והוטל עליו קנס,ספריו הוחרמו וגורש מהמדינה. כעבור זמן עונשו הומתק בחלקו.

בתקופה זו כתב את "מגילת איכה" בה הוא קרא לצום בה' בתמוז ומשתה בראש חודש אדר. במשפחות רבות מצאצאיו שומרים על כך עד היום. ר' יום טוב ליפמן נישא ונולדו לו 5 בנים ו7 בנות. ר' יום טוב חיבר יותר מ 50 ספרים. המפורסם שבהם הוא הפירוש למשנה בשם "תוספות יום טוב ".

תמונת מצבתו של ר' יום טוב ליפמן בבית הקברות בקרקוב

הענף הקשור למשפחתנו הוא של בתו רייזל זוגתו של ר' יעקב יוסף כהנא. בזמנים ההם כאשר תלמיד ישיבה השתדך למשפחה מיוחסת (בתו של ר' יום טוב ליפמן), הוא לקח את שם המשפחה של כלתו. כך הפך הענף הזה באילן היוחסין מ "הלר הלוי" ל "הלר הכהן".

בנם של רייזל ור' יעקב יוסף הוא יחיאל מיכל הכהן,אביו של יוסף הכהן הלר, לו נולדו 4 בנים, כולם גדולים וידועים בתורה. ר' יהודה כהנא בעל "קונטרס הספקות" ו "תרומת הכרי" ר' חיים מקאליש שנודע כ "מגיד ישרים"

ר' אריה לייב בעל "קצות החושן ", "שב שמעתתא" ו"אבני מילואים".

ר' מרדכי אב בית דין. יש ספרים רבים על משפחה זו, על ספריה, פעילותה בקהילת היהודים ,למוד דורות של תלמידים שהיו ברבות השנים לגדולי עולם. לר' אריה לייב נולדו 4 ילדים. משפחתנו מיוחסת לבנו ר' צבי הירש הכהן שנכדו היה מאיר הלר וכולנו צאצאים של הנין אורי הלר. אורי ויטי הלר הורים לאלימלך, אביגדור, וטוביה (יונה) . טוביה (יונה) בת אורי ויטי נישאה לר' קלמן רובינזון שהיה ראש הקהילה היהודית בסטרו, להם 9 ילדים. אחת מבנותיהם בתיה נישאה לפנחס אקרט שהוא הסבא של סבתי רחל. בתיה ופנחס אקרט הם הוריהם של יעקב, גוסטה, אידה, אורי, אוסקר ורחל.

משפחת אקרט

משפחת אביה של סבתי, אורי אקרט, עלתה לארץ מטעמי ציונות מאוסטריה עוד טרם פרצה מלחמת העולם השניה. התמקמו בחיפה ברחוב יוסף. הם הקימו את בית החרושת לגלידה הראשון בארץ בחיפה ושמו "חרמון", המומחית היתה אם המשפחה בתיה וכאשר נפטרה מכרו את העסק ועברו לעסקי הקולנוע. בית הקולנוע "מוריה" ובית הקולנוע "במה" שלימים נקרא "שביט" היו בבעלות המשפחה. בשלב מאוחר יותר, הביאה המשפחה לארץ סרטי ילדים כמו "שלגיה", "ננסי הפלא" ועוד ודובבה אותם לעיברית.

משפחת פכטמן

משפחתה של אם סבתי. צבי ורחל פכטמן ילידי פולין, עברו לוינה שבאוסטריה לאחר מלחמת העולם הראשונה. בזמן מלחמת העולם הראשונה שירת צבי פכטמן בצבא הפולני.

להם נולדה מרים, בת יחידה. כשעלו הנאצים לשלוט ובפרוץ גילויי האנטישמיות באוסטריה, אב המשפחה צבי נלקח למחנה עבודה.

רחל ובתה מרים (סבתא רבתא שלי) עזבו את דירתם ועברו להתחבא בחדר המטטאים שמתחת למדרות הבנין.

מרים ז"ל והוריה צבי ורחל ז"ל

סבתא רבתא שלי סיפרה כי ליל הבדולח היה זכור לה יותר מכל, היא היתה בבית הספר באותו היום, כאשר החלו לנפץ את זכוכיות בית הספר. המורה שלהם גוננה עליהם והבריחה אותם מתוך בית הספר , אימה לקחה אותה והתחבאה איתה. באותו הזמן בארץ, בן דודה של מרים, נתקל במקרה באנשי עליית הנוער ששאלו אם יש קרובים באירופה. הוא זכר את שמה של מרים ומסר להם אותו. כך ניצלו חייה. מרים עלתה לארץ בעלית הנוער האחרונה שיצאה מוינה. אביה לא הסכים לעזוב, הוא לא האמין שהנאצים יפגעו בהם. הוריה צבי ורחל פכטמן, נרצחו בידי הנאצים באוקטובר 1944.

מרים הגיעה בהיותה בת 12 לארץ בעלית הנוער, לבדה ונשלחה לקיבוץ נהלל, שם שהתה אצל משפחה מאמצת עבדה קשה בעבודות הקיבוץ. כשהיתה בת 19 החליטה לעזוב ושכרה חדר בדירה ברחוב הרצל בחיפה , מצאה עבודה ברכבת ישראל . מרים היתה יפיפיה ומחוזרת מאד. בחיפה הכירה את אורי אקרט שהיה מבוגר ממנה ב 12 שנים. אורי ומרים נישאו לאחר כמה חודשי הכרות , הטקס התקיים ב"קולנוע מוריה" שהיה ברשות המשפחה.

אורי ומרים ז"ל

לאורי ומרים נולדו 2 בנות רחל (סבתי) וניצה . אורי נפטר ממחלה בשנת 1975. מרים נפטרה ממחלה בשנת 2008.

סבתי רחל

סבתי רחל נולדה בחיפה בשנת 1948. סבתי זוכרת באורח פלא את שנת 1950 בה ירד שלג והכל כוסה לבן, דבר חריג שלא חזר על עצמו מאז, ואת הפגזת העיר חיפה מהים על ידי משחתת מיצרית בשם " איברהים אל אוול " בשנת 1956, בזמן מלחמת סיני. משחתת זו נתפסה והפכה להיות "אח"י חיפה".

כאשר המשפחה הביאה לארץ את סרטי הקולנוע לילדים ודיבבה אותם , סבתי רחל הייתה בין המדובבים בהיותה ילדה , ויחד איתה הייתה גם אסתר עופרים, לימים זמרת מפורסמת. את הציורים הגדולים שנתלו מחוץ לבית הקולנוע צייר אבא של סבתי , אורי, שהיה צייר מוכשר אף על פי שלא למד מעולם ציור. לצערנו לא נשמרו ציורים אלו. לרבות הימים בתי הקולנוע ירדו מגדולתם וסבתי חיה במשפחה שהתקשתה להתקיים. סבתי סיימה את לימודיה בבית הספר "לאו באק " וגויסה לצבא שם עברה את מלחמת ששת הימים בשנת 1967 .

סבתי עלתה לרמת הגולן הקפואה ושם כמעט איבדה את כף רגלה שקפאה , הורדה מרמת הגולן ובזה הסתיימה ההרפתקה. תוך כדי השירות הצבאי סבתי למדה בסמינר למורות "גורדון" וכאשר השתחררה נשלחה ללמד ב "ירדנה " בעמק בית שאן , מקום שהופגז ע"י הירדנים, בזאת תם פרק ההוראה של סבתי שקולות המלחמה הספיקו לה.

כשפרצה מלחמת יום כיפור הנוראית בשנת 1973, איבדה סבתי חברים קרובים יקרים. סבתי רחל אקרט התחתנה עם סבי גדי שליסנברג בשנת 1970 והם התגרשו לאחר כ 12 שנים.

בשנת 1976, נולדה אימי אורית שליסנברג. בשנת 1982 נולד אחיה רועי שליסנברג. בשנת 1971 סבתי החלה לעבוד בחברת החשמל בתור פקידה ובהמשך התקדמה לתפקיד מנהלת מחלקה. משך כל השנים הקפידה להמשיך וללמוד, באוניברסיטה וגם בטכניון, בנוסף עברה קורסים כגון: מנהיגות , גישור, תקשורת וכדומה. סבתי עבדה בחברת החשמל 44 שנים ולפני כשנה פרשה לגימלאות.

משך שנות עבודתה הייתה פעילה מאד בשרות הציבורי וחברה במזכירות הכללית (ועד) של עובדי חברת החשמל. בפעילותיה השונות פגשה נשיאים וראשי ממשלה כגון : יצחק רבין ז"ל, שמעון פרס , יצחק וויצמן ז"ל ושרים רבים נוספים.

בנוסף הקימה קבוצות ספורט תחרותיות, כדורסל נשים ושחיה, במקומות עבודה וזכתה בגביעים ובמקומות ראשונים.

סבתי התנדבה במזכירות נעמ"ת, בהסתדרות, ב"אח בוגר" ובאגודה למלחמה בסרטן ועוד. משך השנים הייתה גם פעילה למען קידום נשים. כיום סבתי רחל בגמלאות.

 העשרה

אח"י חיפה:

"אח"י חיפה היא ספינת טילים דגם סער 2 נושאית מספר צי ס-322. הספינה הראשונה שנשאה את מערכת טילי גבריאל ואיתה נעשו השלמות פיתוח המערכת וקליטתה לתפעול מבצעי. הספינה הייתה כלי שיט השני לשאת בשם אח"י חיפה. הראשונה הייתה המשחתת המצרית איברהים אל-אוול שנלקחה שלל וקיבלה את מספר הצי ק-38". ויקיפדיה.

מורה מובילת תכנית בביה"ס

יזרעאליה, אסנת שיינברג

מדריכה יישובית ענבל  ברגב

תשע"ו