מאגר סיפורי מורשת

"שמי רחל ג'רבי. נולדתי בארץ ישראל בעיר תל אביב בשכונת נווה שרת, זה הייתה שכונה של אנשים עם מעמד בינוני נמוך, גרנו בבית פרטי אבל די קטן. כל השכנים היו חברים טובים. גרנו מול אצטדיון הכדורגל, נהגנו לשחק בכדור ומחבואים הרבה. כשהייתי בת שבע עברנו לגור במעוז אביב ושם גרתי כל שנות ילדותי ונעורי עד שהתחתנתי".

זיכרונות מימי ילדותי ונעוריי

"במשפחה שלי הייתי הרביעית מבין אחי. לא  חגגנו במשפחתי ימי הולדת עם חברים, אלא רק עם בני המשפחה המצומצמת במיוחד, כי היינו משפחה מאוד גדולה, היינו בבית שמונה ילדים: ארבעה בנים וארבע בנות.

תמיד אהבתי לבשל, כבר בתקופת בית הספר, ברוב שיעורי האנגלית הלכתי לעזור לטבחית של הבית ספר ומשם התחלתי רכשתי את אהבתי לבישול".

סבא וסבתא בונים משפחה

סבתא הכירה את סבא שלי בבית של אחותה. הוא היה חבר של הבעל של אחותה ובאחד הימים כבא לבקר שם הם נפגשו. סבתא מספרת: "הוא בא להורים שלי וביקש את ידי ואחר כך הוא בא אליי והציע לי נישואים. הוא קנה לי טבעת ושעון"

לאחר החתונה הם יצאו לירח הדבש, לנופש בקיבוץ חניתהסבתא סיפרה שהם קיבלו הרבה מתנות והיא קיבלה צמידים ושרשראות וכסף. הם שכרו דירה בתל אביב בשכונת הדר יוסף. בהמשך ם עברו לדירה בהרצליה, שם הם גרם עד היום. בהתחלה זה היה בית קטן עם שני חדרים ומרפסת קטנה ובמהלך השנים הם שיפצו והרחיבו את הבית.

סבא עבד כטייח בחברת סולל בונה וסבתא עבדה כמזכירה בחברה לבניין. הם הפכו הורים כשסבתא הייתה בגיל 23 וסבא היה בן 33. סבתא מספרת: "תמיד רציתי לגדל ילדים וזכיתי. גם אחרי שסיימתי את העבודה בחברת הבנייה,  פתחתי פעוטון בו אני עדיין עובדת".

הילדים של סבתא הם הדבר הכי יקר לה היא מספרת: " היה לי חשוב שהם יהיו ילדים טובים ומחונכים ושילמדו ויגדלו להיו אנשים טובים – חשוב לי שידעו להיות בני אדם. היה לי חשוב שהילדים שלי ילמדו טוב, מכיוון שכאני הייתי ילדה לא היה לנו הרבה כסף ולכן הורי לא יכלו לתת לי למורה פרטית, היינו הרבה אחים בבית אז היה קשה לממן לימודים לכולם. לי היו קשיים וזלזלתי בלימודים ועכשיו אני מאוד מתחרטת על כך. זאת הסיבה למה זה היה לי חשוב שהילדים שלי ילמדו וישקיעו בלימודים ובעתיד שלהם".

הזוית האישית

סיפורה של סבתא רחל תועד ע"י עמית ג'רבי מחט"ב שרת.