מאגר סיפורי מורשת

שמי רחל אורון, נולדתי בשנת 1954 לבית משפחת אלברג בארגנטינה. אני סבתא של תמר, עמה אני משתתפת השנה בתוכנית הקשר הרב דורי.

סבתא רבתא וסבא רבא של ההורים של יוספה סבתי היגרו לארגנטינה מרוסיה.

בילדותי גדלתי עד גיל שש בעיר בסווילבסו, בכפר זה הוקמה אחת מהמושבות הראשונות שהקים הברון הירש בארגנטינה. "בתחילה נקראה "לוסיינוויל", על שם בנו של הברון, לוסיין, שנפטר בשנת 1887 בגיל 31. הקמתה של המושבה התאפשרה תודות למיקומה ליד נתיב מסילת הברזל "אנטרה ריוס ריילווי".

בעבר היו ארבעה ריכוזים יהודיים שהרכיבו את לוסיינוויל, ובהם גם מוסדות יהודיים כבתי ספר, בתי כנסת ובתים לשיכון היהודים המהגרים. חלק ממבני הקהילה עדיין קיימים. בית הקברות היהודי עדיין פעיל מעת לעת כשמישהו מצאצאי המהגרים מבקש להקבר בו. ברחב הכפר יש שלטים רבים, רחובות ואנדרטאות המזכירים את הברון הירש.(ויקיפדיה)

להורים שלי הייתה שם מאפיה ביחד עם הסבים שלי. כאשר עליתי לכיתה א', עברנו לגור בעיר קורדובה, שם למדתי בבית ספר יהודי והתחלתי ללכת לתנועת הנוער דרור.

סבתא רחל יושבת ליד המאפיה של משפחתה

העלייה לישראל

כשהייתי בסוף כיתה ג' עלינו לישראל, הגענו לקריית ים. שלבי הקליטה בארץ היו קשים. ההורים שלי לא ידעו עברית ואני ידעתי מעט מאוד.

בארץ התחלתי ללמוד בכיתה ד'. היו מקצועות בהם שלטתי יותר טוב משאר הכיתה והיו מקצועות אותם לא הכרתי כלל. המצב הזה גרם לי להתבייש מחברי לכיתה ומהמורים.

מבחינה כלכלית היה לנו קשה מאוד, אבא שלי נאלץ לעבוד בשני מקומות עבודה. הוא היה אופה במקצועו עבד במאפיה שלוש פעמים בשבוע בלילות, ובמהלך השבוע עבד במפעל למכוניות. אמי שלא עבדה בארגנטינה, נאלצה לעבוד בניקיון של בתים. עד שמצאה עבודה במסעדה של חברת האוטובוסים אגד.

הזוית האישית

תמר: אהבתי מאוד לעבוד עם סבתי, למדתי הרבה דברים עלייה ועל חייה בעבר.