מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא רותי ליאור מגשימה את חלומה

סבתא רותי אני ומשפחתי
סבתא רותי בילדותה
סבתא מספרת על משפחתה ועל הגשמת החלום בשירות בנח"ל בקיבוץ

שמי רותי ליאור לפני שהתחתנתי קראו לי רותי הוכמן. פירוש השם זה איש גבוה (ביידיש) התחתנתי עם סבא צבי ששם משפחתו היה לזרוביץ פירוש השם בן לזר (ברומנית). סבא צבי החליף את שם משפחתו בגיל 16 לליאור.

לאימא שלי קראו בלה (פירוש השם בעברית: יפה), לאבא שלי קראו מקס, כשהוא הגיע לארץ מפולין שינה את שמו למיכאל, אבל עדיין כל חבריו ובני משפחתו שבאו יחד איתו מפולין המשיכו לקרוא לו מקס. להורים של בלה קראו יעקב וגוצה (פירוש השם גוצה טובה). ההורים של מקס נקראו אברהם ושיפרה.

אני לא הכרתי את סבא וסבתא שלי גם מהצד של אימא וגם משל אבא הם נפטרו בפולין. יש לי אח צעיר בשם אברהם הוא נקרא כך על שם סבי אברהם. אחי מעולם לא נקרא בשם אברהם, כולם קוראים לו אבי. שם החיבה שניתן לאחי הוא שוויבלה על שום היותו רזה כגפרור (פירוש השם שוויבלה ביידיש זה גפרור).

סבתא רותי עם הוריה

תמונה 1

גרנו בחיפה בשכונת הדר, אימא שלי הייתה מנהלת חשבונות בחברת שסטוביץ (יבואן תמרוקים). אבא שלי היה מנהל בלשכת המס.

לאחר שירותי הצבאי עברתי לירושלים ולמדתי רוקחות באוניברסיטה העברית. רציתי ללמוד רפואה, אבל מאחר ולימודי הרפואה הם ארוכים וקשים והמקצוע הינו תובעני החלטתי ללמוד רוקחות.

נולדתי בחיפה כבת בכורה להוריי בתאריך 20.12.47 חמישה חודשים לפני מלחמת השחרור. בתור ילדה לא אהבתי לאכול הייתי רזה מאוד ואמי למרות שלא עבדה שלחה אותי לגן של אמהות עובדות שכלל ארוחות צהריים, כדי שאלמד לאכול. אולם, זה לא עזר- כל הילדים הלכו בשעת הצהריים לישון ורק אני נותרתי במטבח לגמור את האוכל עם שוטפות הכלים. הייתה לי ילדות מאושרת ולמרות שלא היה לנו הרבה כסף, אמי תמיד דאגה שיהיו לי בגדים יפים שנתפרו אצל תופרות בהזמנה מיוחדת ולכל בגד נתתי שם. את שעות הפנאי בילינו בחצר הבית וברחוב במשחקים כמו תופסת מחבואים חמש אבנים קלאס ועוד.

הייתי תלמידה טובה שקדנית וחרוצה. חברתי הטובה נקראה בשם דרורית מאחר ונולדה ביום הכרזת המדינה באו"ם.

את חופשות הקיץ הייתי מבלה יחד עם אמי בקיבוצים "גבע" ו"גניגר", אצל בני משפחתה של אמי ומאוד אהבתי את החופשות האלה והחלטתי כשאהיה גדולה ארצה לגור בקיבוץ.

בשנות התיכון הצטרפתי לתנועת נוער שנקראה השומר הצעיר. אהבתי מאוד את הפעולות את החברה התנועה חינכה אותי ואת חברי לערכים של שוויון אהבת הארץ והסתפקות במועט והחלטתי בסוף התיכון שאני רוצה לצאת להגשמה בקיבוץ כלומר להעביר את שירותי הצבאי בקיבוץ.

החלום שלי היה לחיות בקיבוץ ואכן עם סיום בית ספר התיכון הצטרפתי יחד עם חברי לגרעין נח"ל (נוער חלוצי לוחם). את שירותי הצבאי ביליתי בהיאחזות כרם שלום על גבול מצרים ובקיבוץ שובל.

קישור לסרט התיעוד של סבתא רותי

הזוית האישית

סבתא רותי: שמחתי לשתף את עמית, הרגשתי שעמית הביעה עניין, עוד לפני המשימה עמית תמיד התעניינה בהיסטוריה המשפחתית. שמחתי להרחיב את הידע שלה.

הנכדה עמית: שמחתי להשתתף כי למדתי דברים חדשים שלא ידעתי על המשפחה שלי, נהניתי להקשיב לסבתא.

מילון

שוויבלה
שוויבלה ביידיש זה גפרור

ציטוטים

”מה שאני מבטיחה אני מקיימת“

הקשר הרב דורי