מאגר סיפורי מורשת

לסבתי מצד אבי קוראים רונה אביטל. שמה המקורי הוא רונה בן שטרית ובמשפחתנו קוראים לה אהובה. סבתי נולדה בתאריך 04.12.1943 בעיר סאפי שבמרוקו. סבתי מספרת שבילדותה היא אהבה לשחק, היא שיחקה בטקסים בבית ספר ובהצגות בחופשות. סבתי למדה במרוקו בבית הספר היסודי אליאנס שהיה שייך ליהודים במרוקו.

לסבתי הייתה חברה מאוד טובה שהייתה שכנה שלה והייתה איתה באותה כיתה ושמה הוא מרגו. כשסבתי הייתה חוזרת מבית הספר היא הייתה נפגשת עם חבריה ומשחקת איתם. סבתי אהבה מאוד לבשל ובפסח היו קונים לה כלי מטבח קטנים והיא הייתה משתמשת בזה בתור משחק ומשחקת בזה עם חברותיה.

בגיל 12, סבתי עלתה לישראל. סבתי זוכרת שלקחו את כל המשפחות היהודיות ואספו אותם במקום בקזבלנקה, הבית הלבן, שם הם נשארו בערך שבועיים ואז הם הגיעו למרסיי שבצרפת באנייה. שם אספו אותם ביחד והם נשארו תקופה. לאחר זמן מה המשפחות עלו שוב לאנייה ששמה "נגבה" ובה הגיעו לעיר חיפה בישראל.

כאשר הגיעו לחיפה העמיסו את המשפחות שהיו באניות וחילקו אותם לכל מיני ערים בישראל. משפחתה של סבתי נשלחה לרחובות, לפי בחירתם. הם בחרו להגיע לרחובות, מכיוון שאחיה הגדול של סבתי עלה לפניהם עם עליית הנוער והתגורר שם. כאשר משפחתה של סבתי הגיעה לרחובות הם גרו בצריפים שנקראו מעברה.

משפחתה של סבתי נשארה ברחובות וסבתי עברה לקיבוץ שמרת. סבתי הייתה 6 שנים בקיבוץ והיא זוכרת משם דברים טובים ושהיה לה כיף. היא למדה בבית ספר בקיבוץ ועבדה בעיקר בחדרי ילדים. לסבתי הייתה מדריכה שקראו לה אהובה והיא אהבה אותה מאוד מאוד. המדריכה הייתה נחמדה אל הילדים ועזרה כשצריך. סבתי אומרת שהיא הייתה כמו אמא עבורה. לאחר כמה שנים שסבתי עזבה את הקיבוץ היא עברה לרחובות להתגורר עם ההורים שלה ושכנתה הכירה לה את סבי משה.

סבתי וסבי יצאו שנה לדייטים בהתחלה סבתי לא חשבה שהיא תתאהב בו ואחרי כמה דייטים סבתי התאהבה בסבי. אחרי שנה, סבי וסבתי התחתנו במושב תאשור. החתונה הייתה גדולה ושמחה ואמא של סבי וכל משפחתו בישלו את האוכל לחתונה.

הזוית האישית

מאיה: נהניתי מאוד לראיין את סבתי על העבר שלה ולשמוע דברים שלא הייתי חושבת לשאול. הכנת  עבודה זו גרמה לי אפילו לרצות לגור ולבקר במרוקו עם כל הזכרונות הטובים שיש לסבתי משם. למדתי מסבתי המון ואני אסירת תודה על כך שהיא סבתי. אני מאחלת לעצמי ולה רק בריאות וטוב כל החיי, שתמיד תהיה בליבנו ובחיינו שמחה.