מאגר סיפורי מורשת

שמי אורי בצלאל, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את סבתא רבתא שלי, וידה (ויוי) ארגז. סבתא רבתא כיום בת 96. היא עלתה לארץ בשנת 1949, כשהיא בת 22.

סבתא רבתא ויוי עלתה לארץ עם ההורים, לפני כן אחיה עלה לארץ וחיכה להם פה. הם הגיעו לארץ עם אונייה,המסע ארך תשעה ימים. כשירדו מהאונייה, גילו רק חולות לעומת החלום על פיו הם מגיעים לארץ מסודרת עם דיור ומקומות עבודה.

שיכנו אותם באוהלים במשך חצי שנה, הם חיו באוהלים גם בחורף. לאחר מכן העבירו אותם לצריפים (מעברה).

סבא רבא, שעלה יחד עם סבתא רבתא ומשפחותיהם, התחתנו אחרי כשנה במעברה בבית הכנסת שהיה שם. נולדו להם שלושה ילדים במעברה והם הצליחו לגדל אותם למרות שהחיים לא היו פשוטים מבחינת תנאי מגורים וחוסר מזון.

לאחר תשע שנים במעברה הם קיבלו דירה והתחילו לחפש תעסוקה. סבא רבא היה מוכר ירקות בעגלה. הוא היה עובר משכונה לשכונה וסבתא רבתא הייתה עובדת במשק בית.

סבא נפטר כשהיה בן 60 לאחר התמכרות לאלכוהול והיה חולה. סבתא סעדה איתו עד הרגע האחרון, לאחר מכן היא איבדה את ביתה. סבתא אתי הביאה אותה מחולון למעלה אדומים לגור איתם, לאחר מספר שנים היא קיבלה בית בדיור מוגן כאן בעיר.

אנו הנינים והנכדים מבקרים את סבתא רבתא בתורנויות כדי שלא תהיה בודדה. בשבתות וחגים היא תמיד אצלנו. סבתא רבתא היא אישה מיוחדת ואופטימית מאוד. היא אוהבת חברה ואוהבת לצחוק עם כולם ולכן כיף לי לבקר אותה.

סבתא רבתא ויוי בשנת 1989 עם תשעה נכדיה (כיום יש לה 25 נינים)

הזוית האישית

אורי הנין המתעד: גיליתי במהלך התיעוד על סיפור העלייה של סבתא רבתא והקושי שהיה בחייהם. בזכות האופטימיות של סבתא היא חיה עד היום ושמתה במה שיש לה.