מאגר סיפורי מורשת

אני רבקה בת פרידה ואביי שאולוב, נולדתי בשבת בחודש כסלו בשנת 1954 בבי"ח העמק בעפולה.

גדלתי במושב כפר – ברוך שבעמק יזרעאל. אחות ליצחק אחי הבכור ואחות לזכאי ובלה ,סיגל הקטנים ממני. אבא שלי היה איש שמח והיו לו הרבה חברים להם היה מספר סיפורים, לרוב סיפורי צדיקים וחכמה מהתורה, ואהב לספר בדיחות. אהבתי לשמוע את הסיפורים עם מוסר ההשכל, נראה שזה השפיע עלי לטובה וגם אני אהבתי לספר סיפורים עם מוסר השכל.

היו לי חברות אתן שיחקתי אחרי הלימודים, גיטה ז"ל, רונית סגלוביץ, רבקה מזרחי, חנה ,שושנה, רוני כופר, ומיכה שטיין. הייתי בגן הילדים בכפר ברוך ולאחר מכן למדתי בביה"ס היסודי בנהלל. אוטובוס צהוב היה מגיע בכל בוקר להסיע אותנו ללימודים.

התחביבים שלי היו לטפס על עצים, לשחק מחבואים, לרכב על אופניים ,לשחק עם בובות, לרכז ילדים לפעולה. כשסיימתי לימודים ביסודי, המשכתי ללמוד בתיכון בביה"ס החקלאי ויצו בנהלל עוד ארבע שנים. בסיום הלימודים המשכתי ללימודי מקצוע, ועברתי לסמינר מורים וגננות במסלול הגיל הרך ,כי אהבתי ילדים.

בינתיים התחתנתי עברתי לגור בנצרת עלית ,היום קוראים לה נוף הגליל. ונולדו לי ארבעה ילדים מקסימים: שי הבכור, גיא השני, מאיה השלישית וקשת הרביעית. גידלתי את ילדי באהבה ובשמחה גדולה.

כגננת צעירה סבתא רבקה נבחרה להנחות את טקסי יום העצמאות, וחג השבועות לילדי הגנים בעיר. סבתא נהגה לצאת לטיולים עם ילדי הגן ואהבה לספר סיפורים ועוד הרבה פעילויות מגוונות. עד היום בימי שבת באים אל סבתא ילדים והיא מספרת להם סיפורים. גם במתנ"ס סבתא מספרת סיפור לילדי העיר.

סבתא נשארה גננת עד היום הזה.

הזווית האישית

אלון ואסף: סבתא רבקה בשבילי היא טובת לב, תמיד משחקת איתי ומלמדת אותי דברים חדשים. אני אוהב אותה מאד.