מאגר סיפורי מורשת

פרטים אישיים:

שמי פנינה חזן נולדתי בשנת 1960, בארץ ישראל בעיר תל אביב.

שמי פנינה ונקראתי כך ,על שם סבא שלי ששמו היה פנחס, והוא נספה בשואה ברומניה. שם הורי :מינה ז"ל ודב טורשל. הורי נולדו ברומניה, הם עלו לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם השניה, והשואה. סבתא שלי ששמה היה ליזה, עלתה לארץ, והגיעה לגור בראש פינה. אמא שלי מינה נשלחה לקיבוץ דוברת, ליד עפולה, שם עבדה, למדה והמשיכה ללימודים בבית ספר לאחיות. את אבא שלי דב הכירה באחד מביקוריה בתל אביב, ונישאה לו. הם עברו לגור בראש פינה ממש ימים ספורים לאחר לידתי.

  ילדותי

גדלתי בראש פינה, הייתי בגן גנון של הגננת דרורה ובגן חובה של הגננת המיתולוגית, דבורה קוזוינר, ששימשה גננת לדורות רבים בראש פינה. בכיתה א' התחלתי ללמוד בביה"ס וילקומיץ, שהיה למעלה ברחוב העליון. בשישה ביוני 1967, פרצה מלחמת ששת הימים ואז הופסקו הלימודים, בביה"ס ברחוב העליון. לאחר המלחמה שבנו ללמוד, אך הפעם בבית הספר שבו לומד עכשיו נכדי עברי סופר. בילדותי לא היו מחשבים, טלוויזיות וטלפונים. אנחנו הרבנו לשחק ברחובות ובשדות, במשחקים רבים כגון, קלאס, מחבואים,1,2,3 עמודו, דג מלוח, והמלך אמר.

ראש פינה היתה קטנה במידותיה והכרנו את כולם, גרנו די קרוב אחד ליד השני.

תקופת בית הספר ולימודים

בתקופה בה למדתי בביה"ס, היו מעט מכוניות בראש פינה, הלכנו ברגל לביה"ס, ושיחקנו על הכבישים, כי מכוניות עברו פעם בכמה שעות, דבר שלא יכול להיות כיום. ביה"ס שכן ברחוב העליון של ראש פינה, בגלל קרבתו לוואדי, בהפסקות הלכנו לשחק בוואדי, גלשנו על הסלעים שהיו בצידי הנחל. כיתות ביה"ס היו קטנות מאוד מפני שראש פינה הייתה מושבה קטנה. בכל כיתה היו עשרה תלמידים בממוצע בכיתה. בכיתה שלי היו כאחד עשר תלמידים, ובפעילויות שונות חברנו לכיתות גבוהות או נמוכות מאתנו.

האווירה בביה"ס היתה משפחתית מאוד. בבוקר היו לנו מסדרים ורותי מייסטר שהייתה המורה שלי ומאוחר יותר מנהלת ביה"ס, העבירה לנו התעמלות בבוקר. בביה"ס שיחקנו בכדור, מחבואים ותופסת. בביה"ס היו לנו ועדות: מועצת תלמידים, ועדת קישוט, ועדת ספורט, שהיו בחירות כדי להיבחר אליהן.

חפץ מיוחד שעובר במשפחה

אני עונדת  על האצבע טבעת, של סבתא שלי שהייתה ניצולת שואה, שעלתה לארץ ישראל עם שני בניה, לאחר הירצחו של סבא שלי במלחמת העולם השנייה. הטבעת הזו ניתנה על ידי סבתא שלי לאמא של, ולפני מותה של אימי קיבלתי אותה ממנה, ואני אעביר אותה לנכדה הבכורה שלי ענר אחות של עברי.

סבא של עברי אודי ואני עדיין לא יצאנו לגמלאות, לפנסיה. אנחנו עדיין עובדים ונהנים מכך.

בתקופת הקורונה היה לי ממש כיף, עסקתי בהרבה מאוד תחומים שלא היה לי פנאי להגיע אליהם בחיי היום יום, קראתי הרבה צפיתי בטלוויזיה סידרתי ניירת והיה לי ממש כיף.

מסר לדור הצעיר

תמיד תעשו מה שאתם חפצים ורוצים, תגשימו חלומות, כל עוד אינכם פוגעים באחרים, השתדלו ללמוד כל מה שאינכם יודעים כי ידע זה כוח. לדעת או להבין זה חשוב מאוד. תמיד תאמרו ואל תחששו לומר את שעל ליבכם בצורה מנומסת אך אסרטיבית והחלטית.

הזווית האישית

עברי: היה כיף לעשות את המפגשים עם סבתא, וללמוד על החיים בראש פינה כשסבתא הייתה בבית הספר יסודי וילקומיץ.