מאגר סיפורי מורשת

שמי רנה כספי, נולדתי בשנת 1951 בחיפה.

כשהייתי בצבא התגייסתי לחיל הים, ועברתי קורס מוכ"מות שהיה הראשון בתולדות צה"ל. קורס שבפעם הראשונה היה מיועד לחיילות ולא לחיילים.

מכ"ם, או רדאר, הוא מערכת אלקטרונית לגילוי ומעקב אחר מיקומם של עצמים במרחב באמצעות שימוש בגלי רדיו. המכ"ם יכול לשמש בין השאר לאיתור כלי טיס ושיט, טילים וחלליות, ואף הר, להקות ציפורים ומערכות מזג אוויר. במסגרת תפקידי עם המכ"ם, למדתי שהמכ"ם הוא מכשיר שתפקידו לאתר כל כלי שייט בים, במיוחד סירות של מחבלים, שרוצים להתקרב לחופי הארץ. עד אז רק חיילים קרביים היו מוכ"מים , אני הייתי הראשונה בקורס של חיילות מוכ"מות.

בשנת 1972 שולבו בגדוד ה״קשתות״ חיילות בתפקיד מוכ״מות, בהצלחה רבה. החיילות שרתו בעמדות נייחות שהוקמו בנקודות שונות לאורך הגבולות, כשהמכ"ם עצמו ממוקם על גג מבנה ,או מגדל ועמדת השליטה בדרך כלל הייתה בתוך מבנה, תחילה לאורך בקעת הירדן, בהמשך ברמת הגולן, לאורך גבול לבנון ובערבה. בהדרגה החליפו צוותי הבנות את צוותי הבנים, לאחר שרוב הצוותים הפכו נייחים והשתלבו במערך הביטחון השוטף לאורך גבולות המדינה. צוותי הבנים שנותרו שירתו כצוותים ניידים על גבי זחל"מים ואחר כך גם על נגמ"שים. כך שהגדוד היה גדוד מעורב, מוכ"מים  ומוכ"מות אשר סייעו לכוחות הסיור בשטח. ההדרכה והאימונים התבצעו במשותף וחיילות השתלבו גם בתפקידי פיקוד, החל ממפקדות צוותים ופלוגות ועד תפקידי מפקדה והדרכה. (ויקיפדיה)

בשנת 1982, לאחר הנסיגה מסיני בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים, נפרסו צוותים של חיילות שהפעילו "קשתות" לאורך גבול ישראל-מצרים ורצועת עזה, ברפיח ים, כרם שלום, קיבוץ סופה, מושב יבול, פתחת ניצנה והר חריף. תפקידם היה לזהות ניסיונות חדירה לתוך שטח ישראל, בתקופה שעוד לא הוקמה באזור גדר מערכת בגבול מצרים או גדר המערכת סביב רצועת עזה. בערבה נפרסו צוותי חיילות ליד אילת, בקיבוץ אליפז, יטבתה, לוטן, עין יהב (מוצב חופירה), יהל, חצבה ונאות הכיכר. בבקעת הירדן, במבנה המלון הנטוש בחוף לידו בצפון ים המלח (המכונה "הילטון"), במושבים ארגמן נעמה, יפית, שדמות מחולה ובקיבוץ גלגל. גם לאורך קו העימות בגבול לבנון נפרסו צוותי חיילות. בגבול לבנון כיסו הצוותים את כל הקו באורך מלא, צוות כל חמישה קילומטרים בערך, לעומת גבולות אחרים בהם הצוותים נפרסו בעיקר סביב יישובים או בנקודות רגישות לאורך הגבול.

במסגרת השתלבותן של הבנות במקצוע זה, שירתי כמוכ"מת בחיל הים , ולאחר קורס קצינות התמניתי להיות מפקדת תחנת המכ"ם הראשונה בתולדות צה"ל, וסייעתי רבות לזהות וללכוד מחבלים, שניסו להגיע דרך הים לחופי הארץ. יש לציין שבעקבות הצלחתי בקורס המוכ"מות ובפיקוד על תחנת מכ"ם פתחתי את הדרך למוכ"מות וקצינות לעסוק בתפקיד זה מאז אותו יום.

הזווית האישית

איילה: התרשמתי מאוד מכך שסבתא שלי הצליחה לפרוץ את המחסום ולשנות את העובדה שרק חיילים גברים, יכולים למלא תפקיד של מוכ"ם.

סבתא מאחלת לי שאני שאמצא דברים, שאני אוהבת לעסוק בהם, ואצליח בהם. ואני מאחלת לסבתא שלי בריאות ומשמעות בחייה.