מאגר סיפורי מורשת

סבתא ענת מספרת לנכדה ליה

שמם של הוריי טובה ויצחק וינר. אמי טובה נולדה בירושלים ביום שירד שלג בירושלים. אבי יצחק עלה לארץ ישראל בגיל 10 מרוסיה, מהאי קרים, וגר בתל אביב, אבי היה שחקן כדורגל בקבוצת מכבי תל אביב. גדלתי בתל אביב ולמדתי בבית הספר "א.ד. גורדון" ובתיכון "אליאנס".

המשחקים בהם שיחקנו היו: מחבואים, חבל קפיצה, גומי, קלאס, משחקי קופסא, ובילינו שלוש פעמים בשבוע בתנועת הצופים בקן "הצפון". בערבי שבת היינו נפגשים באחד הבתים מנהלים שיחות ומשחקים משחקי חברה. מדי יום ירדנו לחצר הבית ושחקנו משחקי רחוב. עם חברי מהשכונה ומבית הספר אני שומרת על קשרים הדוקים עד היום. אחרי השירות הצבאי למדתי הוראה בסמינר "לוינסקי" ועבדתי כמורה 32 שנה.

לימדתי בבית ספר "אוסשקין" ברמת השרון ובחטיבת ביניים "רעות" בהרצליה. לימדתי מקצועות הומניסטיים: היסטוריה, אזרחות, גיאוגרפיה וחינכתי כיתות והייתי סגנית מנהלת.

את בעלי יגאל הכרתי במהלך שירותי הצבאי. יגאל שירת בחטיבת הצנחנים, הוא הגיע לבסיס תל השומר כדי להשתחרר ושם נפגשנו. היכרות זו הולידה חברות בת שנתיים שהסתיימה בנישואין בתאריך 11.9.1974. גרנו ברעננה ונולדו לנו שלושה ילדים: און, אמיר (אבא של ליה נכדתי) ואפרת.

שלושת האחים גרים בהוד השרון ונפגשים אחת לשבועיים בארוחות שישי ובחגים. בנוסף יוצאים ביחד לטיולים ולסופי שבוע. בחגים אנו חוגגים על פי המסורת והמנהגים. למשל בפורים אנו מתחפשים כולנו, מצטלמים, מגדילים את התמונה ותולים בפינת האוכל של סבא וסבתא. בימי הולדת אנו בוחרים היכן לחגוג, מה לאכול, ואיזו מתנה לקבל.

התחביבים שלי הם עבודות יד: סריגת בובות בצורות שונות לפי הזמנת הנכדים, פיסול בקרמיקה ובעיסת נייר, פסיפס ותפירה. חלק מן הבובות נשלחות ונתרמות לילדים במסגרות מצוקה. בנוסף אני מתנדבת בארגון "יד שרה" בכתיבת קורות חיים לאנשים מבוגרים ובודדים.

אני ונכדתי ליה

הזוית האישית

סבתא ענת: התוכנית הייתה עבורי ועבור ליה נכדתי חוויה מחברת. בכל מפגש למדנו דברים חדשים ומפתיעים אחת על השנייה. זו הייתה "הזדמנות פז" ללמד את ליה על ההיסטוריה שלי, להשלים לה פרטים שלא ידעה – עלי ועל משפחתנו ודרכם להעביר לה את רוח התקופה, ערכים עליהם גדלתי ותובנות על משפחתיות, קשרים משפחתיים והדרך לשמור עליהם. למדתי מליה ועל ליה בכל מפגש דברים חדשים ומרחיבי לב! למדתי עד כמה המשפחה חשובה לה, עד כמה היא יודעת להעריך את "הביחד" שלנו במפגשים המשפחתיים, אילו אירועים היא זוכרת ויודעת להעריך ועד כמה היא אוהבת את המשפחה שלה.

בנוסף, למדנו שתינו במפגשים המשותפים על אירועים וחוויות של משפחות אחרות, זיכרונות עלייה, קשיים, התמודדות עם הקשיים, הגשמת חלומות וקשר רב דורי. נהנינו מכל מפגש, למדנו, התעשרנו והתרגשנו – שתינו! אני רוצה להודות לליה על הבחירה בהשתתפות בתוכנית, על הזכות להיות שותפה בתהליך המרגש – רק שתינו. על הכיף של ה"ביחד" ועל ההזדמנות ללמוד תכונות, חשבות, כישורים תובנות וצדדים נוספים באישיותה של ליה. היה מרגש, מחבר ומסב נחת ואושר צרוף!

רוצה לאחל לליה שתמשיך לגדול, להתפתח ולהתעצם מכל חוויה ומכל מפגש עם כל אחד מבני המשפחה, להפנים את משמעות ה"קשר הרב דורי" – לטובת הדורות הבאים, בתור הנכדה הבכורה במשפחה. שנמשיך להנות מן הקשר והמפגשים של שתינו ומודה לה מקרב לב על האושר והנחת שהיא גורמת לי ולכל המשפחה.