מאגר סיפורי מורשת

שמי ליאור טקה, במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי בו השתתפנו השנה בחרתי להביא את סיפורה המיוחד של סבתא שלי, עדינה גברו.

סבתא עדינה נולדה בשנת 1939, באתיופיה בעיר גונדר. העיר גוֹנְדָר נמצאת במחוז צפון גונדר שבמדינת אמהרה בצפון אתיופיה. גונדר זו עיר מוכרת בישראל מפני שמרבית היהודים שעלו לארץ מאתיופיה התגוררו בעיר זו או בכפרים שלידה.

העלייה של סבתא מאתיופיה – 1985

סבתא עדינה עלתה לישראל בשנת 1985. עלייתה של סבתא בשנת 1985, היא חלק ממבצע משה שנקרא גם מבצע גור אריה יהודה. זה היה מבצע בשיתוף של ישראל, אמריקה וסודאן. יהודי אתיופיה הועברו ממחנות הפליטים בסודאן לבלגיה ומשם לישראל בטיסות. כשהופסק המבצע נשארו עוד כ-500 יהודים שהיו צריכים לעלות ועוד כ-1,500 יהודים שהיו הפזורים בשאר המחנות ואז עשו מבצע השלמה של חיל האוויר האמריקאי, שקראו לו "מבצע יהושע/מבצע שבא". בתאריך 28 במרץ 1985 ובמסגרת זו הועלו כל היהודים שנותרו ממבצע משה.

היא למדה בבית הספר אדיס שבאתיופיה. סבתא סיפרה לי שבילדותה היא אהבה לשחק במשחק שנקרא: גבטה (מנקלה). מַנקָלָה זה משחק לוח אותו נהגו לשחק באפריקה ומשחקים בו שם עד היום. זה לוח עץ עם שקעים וחרוזים, אותם צריך להכניס לגומות. המנקלה נחשב לבין המשחקים העתיקים ביותר שגם היום עדיין משחקים בהם. בנוסף אהבה גם לשחק ב-5 אבנים.

היו לה חברי ילדות שם, היא זוכרת את טוואה, ועל שם זה של חברה טובה, היא קראה כך לבת שלה, בגלל שטוואה הייתה חברה טובהשלה. היה לה גם חבר בשם פלגוו, ועוד חברה טובה שלה עדינה.

סבתא סיפרה לי שבין תחביביה היא אהבה להכין כדים מחימר ולמכור אותם. היום סבתא אוהבת לצפות בטלויזיה ולהתעדכן בחדשות. סבתא סיפרה שבצעירותה, בבית הספר היא הייתה תלמידה מצטיינת שאהבה ללמוד גם את השפה העברית, כמו כן היא אהבה לשחק עם החברות והכי חשוב היא אהבה להיות תלמידה מצטיינת.

התחביב של סבא עדינה הפך למקצוע, היא המשיכה להכין ולמכור כדים עשויים מחימר. מרבית עיסוקיה היו ביצירה ובהכנת הכדים המיוחדים שיצרה ובנוסף כמובן טיפול בילדים המתבגרים והקטנים, שתמיד דאגה לחינוכם ולהכנת האוכל בבית.

סבתא עדינה גברו

המסר של סבא לדור הצעיר: לימודים זה החיים, תשקיעו בעצמכם, על תוותרו על לימודים, תמיד לשמוח גם בטוב וגם ברע!

הזוית האישית

ליאור: היה לי כיף לעבוד עם סבתא עדינה, אהבתי לשמוע את הסיפור של סבתא ואיך היה לה בארץ מולדתה, איך קראו לחברות שלה, ואיך הייתה העלייה שלה וההסתגלות לחיים בישראל.

סבתא עדינה: ליאור, נהניתי לענות לשאלותיך ונהניתי להיזכר בדברים שהייתי עושה בילדותי. שמחתי להיזכר בתקופת ילדותי  – נהניתי לעבוד איתך.