מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא סוסנה וסבא וובה עלו מאוקראינה

סבתא סוסנה ואיתן
סבתא סוסנה וסבא וובה בצעירותם
איתן מתעד את הסיפור של סבא וסבתא מצד אבא

הילדות ובית ההורים:

סבתא שלי, סוסנה נולדה בשנת 1936 ב-7 בספטמבר, בעיר חרקוב שבאוקראינה. קראו לה סוסנה על שם הפרח שושנה. הוריה דיברו בבית יידיש ורוסית.

להורים של סוסנה קראו אהרון וחיה. אהרון היה מהנדס ועבד במפעל כימי. חיה הייתה עקרת בית. היה לה אח בשם מארק. הוא היה גדול ממנה ב-6 שנים. סוסנה למדה בבית ספר עירוני מספר 62 בחרקוב וסיימה לימודים בהצטיינות.

חלק גדול מהילדות של סוסנה היה בזמן מלחמת העולם השנייה. היא ביחד עם משפחתה, נאלצה לברוח מהבית שלה למזרח ברית המועצות. זאת הייתה תקופה קשה שהייה חסר הכל, כולל אוכל. אחרי המלחמה הם חזרו לחרקוב. בחרקוב המשפחה חזרה לחיים רגילים. סוסנה אהבה לשחק עם חברות שלה. המשחקים האהובים שלהן היו קלאס, מחבואים ודמקה. חוץ מזה סוסנה מאד אהבה לקרוא ספרים ולרקוד.

סוסנה למדה בבית ספר עירוני מספר 62 בחרקוב. זה היה בית ספר רק לבנות. הייתה להן תלבושת אחידה – שמלה חומה וסינר לבן. הן למדו הרבה מקצועות כמו מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, היסטוריה, שפה רוסית ואוקראינית. סוסנה סיימה בית ספר בהצטיינות. היו לה שם הרבה חברות. עם חלק מהן היא עדיין בקשר, למרות שכולן גרות במדינות שונות. בזמן הלימודים סוסנה הלכה לחוג ריקודים ומאוד נהנתה שם.

העליה לארץ:

וובה, סבא שלי, וסבתא סוסנה, עלו לארץ ב-28 באוקטובר 1990, כשסבתא הייתה בת 54. הם עלו יחד עם הבן הקטן שלהם, אבא שלי, דימה-דמיטרי, ואמא של וובה, שפרה.  הם באו בעקבות הבן הגדול שלהם מישה (דוד שלי) שעלה לארץ שנה לפניהם. הם באו לבאר שבע. במהלך השנים הם גרו גם 3 שנים באופקים וחזרו לבאר שבע אחר כך.

תפקידים ומקומות עבודה:

סבתא סוסנה היא מורה לפיזיקה. בברית המועצות היא עבדה בבית ספר מיוחד לאנשים חירשים. בשביל זה היא למדה שפת חירשים. בישראל היא עבדה בתיכון בבאר שבע ובאופקים. עכשיו סוסנה בפנסיה. סוסנה חלמה להיות מהנדס טיסה כשהייתה קטנה. לבנות מטוסים וטילים. בשביל להגשים חלום היא הלכה ללמוד פיזיקה באוניברסיטה. אבל אחרי שהיא סיימה לימודים לא קיבלו אותה  לעבודה כמהנדסת בגלל שהייתה יהודיה.

לכן הלכה לעבוד כמורה.  סוסנה עבדה כמורה 47 שנים, 31 שנים בברית המועצות ועוד 16 בארץ, בבאר שבע ובאופקים. היא הייתה מאד מרוצה מהעבודה שלה. גם עכשיו כשאחותי חן צריכה עזרה היא עוזרת לה.

חגים:

בברית המועצות היה אסור לחגוג חגים דתיים. אבל כדי לחגוג פסח היינו מביאים מצה בסתר, כדי לחגוג כמו שצריך. כשהגענו לישראל יכולנו לחגוג את כל החגים בלי חשש. החג האהוב עלינו פורים כי זה חג מאוד שמח שאפשר קצת להשתולל בו.

בית ומשפחה:

סוסנה התחתנה עם וובה ב-28 באפריל 1957, לפני 65 שנים, בחרקוב אוקריינה. בהתחלה הם גרו יחד עם ההורים של סוסנה. ולאחר מספר שנים קנו דירה ראשונה שלהם.

יש להם שני בנים וארבעה נכדים. אנחנו באים לראות את סבא וסבתא כל שבוע. סוסנה אוהבת להכין לנו אוכל טעים. תמיד כיף לי לבקר אצלם ולאכול אוכל של סבתא. מרקי עוף, סלק (בורשט) וירקות.

התחביבים של סבתא סוסנה:

סוסנה כבר הרבה שנים בפנסיה. גם וובה בפנסיה. יש להם זמן פנוי. הם קוראים ספרים, רואים טלוויזיה, משחקים במחשב ונפגשים עם הנכדים שלהם.

סוסנה אוהבת לקרוא ספרים על בלשים ולראות תוכניות טלוויזיה על חיות.

מצגת עם תיעוד הסיפור:

הזוית האישית

אני מאחל לסבתא סוסנה שתהיה בריאה וחזקה. למדתי על התחביבים של סבתא ונהניתי שסבתא הגיעה לבית הספר שלי.

מילון

בורשט
סלק

ציטוטים

”סבתא מאוד מעריכה ואומרת תודה“

הקשר הרב דורי