מאגר סיפורי מורשת

שמי סוזן ברקוביץ, נולדתי בלבוב בברית המועצות (כיום אוקראינה) לאבי יצחק ולאמי מירל זייטלבך בשנת 1948.

אבי נולד בפולין, אך בזמן המלחמה בשנת 1941 אבי גוייס לצבא הרוסי, וכך שרד את המלחמה, לעומת שאר משפחתו אשר נשארו בפולין ונספו.

בשנת 1957 משפחתי קיבלה את האישור לצאת מברית המועצות ולעבור לפולין. בפולין התגוררנו במשך שנתיים בהמתנה לאישור לעלות לארץ. שם הלכתי לבית הספר היהודי "שלום עליכם". במהלך השהייה בפולין חיפש אבי זכר למשפחתו וגילה כי אחותו עברה את המלחמה בשלום ומתגוררת בצרפת. אבי יצר קשר עם אחותו, שהשיגה בשבילנו אישור לעבור לצרפת.

בילדותי

בשנה הראשונה שלנו שם הייתי בפנימיה יהודית עם ילדים נוספים שרק עברו לצרפת מפולין, שם למדנו צרפתית אך בינינו דיברנו פולנית. אך לאחר שהוריי מצאו עבודה ודירה בפריז עברתי לגור שם איתם. למדתי בפריז ובגיל עשרים ושתיים התחתנתי והבאתי שני ילדים: דוד ואריק, שהביאו לי שבעה נכדים.

בשנת 1996 עליתי לארץ לבד, הבנים שלי כבר התגוררו פה כשעליתי. התחלתי ללמוד עברית באולפן וזה לא היה קל. הייתי כבר בת 48 והייתי צריכה להתפרנס. מצאתי עבודות זמניות בהן עבדתי רק באנגלית או בצרפתית כי התקשיתי עם השפה העברית. לאחר שלוש שנים מצאתי עבודה קבועה ומפרנסת כמנהלת חשבונות במכון הצרפתי. בשנים אלה הילדים שלי התחתנו והביאו ילדים. החיים שלי עם משפחתי מלאים בשמחה ואושר, אנחנו נפגשים הרבה בימי הולדת, שבתות וחגים, ונוסעים לטיולים ביחד.

עם משפחתי המורחבת

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי שנערכה בבית הספר הירוק על שם יצחק רבין, יבנה, תשפ"ג. התכנית התקיימה בהובלת המורה המובילה צפנת רבינוביץ.

כליל וסבתא סוזן מספרות על תכנית הקשר הרב דורי – סרטון קצר