מאגר סיפורי מורשת

סבתא נעמי נולדה בתימן בשנת 1949, בעיר עותמה לבדרה ויוסף כהן. השם המקורי שלה הוא נעמה, אך כולם קוראים לה נעמי יש לה  6 אחים. כולם גרים בראשון לציון למעט אח אחד שגר בקנדה.

בשנת 1949, עלתה לארץ עם הוריה ו- 2 מאחיה שנולדו שם (יחיאל ז"ל ושרה). היא הייתה בת חודש, כך שהרבה זיכרונות מהעלייה אין לה.

אחותה סיפרה לה שהמסע היה ארוך וקשה ושהיא לא הרגישה טוב ושאביה פחד שלא תעמוד בתלאות המסע ועטף אותה בטלית שלו ושמר עליה מכל משמר.

כשהם הגיעו לארץ הם התיישבו בעתלית הם גרו באוהלים ותנאי המחיה לא היו קלים אותה לקחו לבית תינוקות ואחותה שהייתה אז בת 5 הייתה צריכה להחזיר אותה כל יום מבית התינוקות.

באחד הימים היא לא הרגישה טוב ונלקחה לקבלת טיפול רפואי וכשאביה בא לבקר אותה נאמר לו בכל פעם שהעבירו אותה למקום אחר הוא התחיל להרגיש שמשהו לא בסדר ובאותה התקופה התחילו להעלים ילדים הוא התעצבן ודרש לראות אותה תכף ומיד והודיע להם שהוא לא עוזב בלי הילדה. כנראה שהלחץ שהוא הפעיל עבד והם החזירו אותה לאבא שלה.

בשנת 1952, נולדה לה אחות ושמה היה רחל כשהייתה בת 9 חודשים היא לא הרגישה טוב ונלקחה לבית החולים לקבלת טיפול רפואי כשהגיע אביה לבקר אותה אמרו לו שהיא נפטרה. הוא לא האמין ודרש לראות את גופתה אך נאמר לו שהיא כבר נלקחה לקבורה. בצער גדול הוא חזר הביתה לספר לאשתו את הבשורה המרה.

עם חלוף השנים הגיע לביתם צו גיוס עבור רחל ואף הגיעה משטרה צבאית כדי לבדוק מדוע רחל איננה נענית לצו הגיוס שנשלח אליה ואז מתברר להם שכל הזמן הזה הם חיו בידיעה שהיא נפטרה ושבעצם היא נחטפה במסגרת ילדי תימן החטופים. לצערם הגדול הם לא הצליחו לעלות על עקבותיה ולאתר אותה והסיפור הזה נשאר פתוח עד עצם היום הזה.

זכרונות ילדותה

סבתא מספרת שהוריה שלחו אותה ללמוד בית הספר. בבית הספר היו הרבה תלמידים והכיתות היו קטנות בהפסקות הם היו משחקים בחבל קפיצה , מחניים הקפות ומחבואים אך לפעמים היא הייתה צריכה להישאר בבית כדי לסייע לאמא שלה בגידול של אחיה הקטנים.

בתקופה זו הם כבר גרו בראשון לציון הם גרו בצריף קטן ורעוע 9 נפשות אמא שלה בישלה על פתיליה והם גידלו תרנגולות בחצר ובכל יומיים הייתה מגיעה אספקה של חלב קרח ונפט.

בשלב מאוחר יותר יצאה לעבוד בקטיף ובמשק בית בכדי לסייע להוריה בפרנסת המשפחה.

סבתא בצעירותה

את סבא שלום היא הכירה בקולנוע הוא ישב שורה לפניה היא ביקשה ממנו שיזוז קצת הצידה כי הסתיר לה והוא הזמין אותה לשבת לידו וכך בעצם נולד הקשר בניהם ובשנת 1967, הם נישאו סבתא הייתה אז רק בת 17 החתונה הייתה בחצר הבית של הוריו והייתה שמחה גדולה.

סבתא נעמי וסבא שלום בחתונתם עם אימה בדרה ז"ל ואחיותיה שרה ובעלה צדוק ז"ל ואחותה הקטנה איילה ובני משפחה נוספים

בשנת 1969, נולדה להם בתם הבכורה חגית ולאחר מכן, נולדו להם עוד 3 ילדים עופר אריאלה ויוסי במשך כל השנים היא גרה בבית עם חמה וחמותה שסייעו לה בגידול הילדים ובכך אפשרו לה לצאת לעבוד. כהוקרה והערכה על הסיוע שלהם היא סעדה אותם עד יומם האחרון וטיפלה בהם במסירות רבה.

סבתא עם בתה חגית 

בשנת 2011, פרשה לגמלאות לאחר 20 שנות עבודה בעירית ראשון לציון. כיום היא מרבה לצאת לחופשות ולהשתלמויות עם סבא שלי במסגרת אירועי תרבות ורווחה לאזרחים ותיקים. היא אוהבת לצפות בתכניות בישול ואפייה ומידי פעם מפנקת אותנו במטעמים שהיא ממציאה. היא אוהבת פרחים ונהנית מהעבודה בגינה.

סבתא גם מאוד אוהבת בעלי חיים היא תמיד דואגת להאכיל את החתולים והציפורים בשכונה היא סיפרה לי שפעם אחת היא שמעה במחסן רעשים וכשהיא התכופפה היא ראתה שיש במחסן כלבה שהמליטה 8 גורים היא מיד הלכה להביא לה מים ואוכל וכך עשתה מדי יום עד שהכלבה התרגלה אליה יצאה מהמחסן והפכה להיות חלק מהמשפחה לכלבה אגב קראו דולי.

בנוסף, לסבתא יש בבית פינת איסוף בגדים יד שנייה. היא מקבלת המון שקיות של בגדים מהמשפחה והשכנים וממיינת אותם ורק מה שנראה לה מתאים וראוי מועבר על ידה לארגוני גמ"ח ולמשפחות נזקקות. פעילות זו מסבה לסבתא סיפוק ואושר גדול בידיעה שהיא שותפה לעשייה למען האחר.

סבתא אוהבת גם טיולים בארץ ובחו"ל אבל הכי היא אוהבת לטייל בירושלים בכל פעם שהיא נוסעת לשם היא מתרגשת מאוד.

היא אוהבת להשתתף בחגיגות יום ירושלים והיא מקפידה לעלות לרגל כמעט בכל שנה ולהיות חלק מהמוני האנשים העולים לרגל ומשתתפים בצעדת ירושלים המסורתית היא מספרת שיש תחושה של יום חג ויש המון שמחה ברחובות, שבאות לידי ביטוי בריקודים, ובתפילות חגיגיות ויש אווירה של אחדות וערבות הדדית.

הזוית האישית

נטע חדד: נהניתי מאוד מהסיור בבית התפוצות עם סבא וסבתא שלי ולמדתי המון על סבתא ועל העבר שלה אני מאחלת לה בריאות ואריכות ימים ושתמיד תהיה בצד שנותן ושתמשיך ליהנות מעשייה שגורמת לה אושר הנאה וסיפוק.