מאגר סיפורי מורשת

שמי אילאי ברזילי אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתי ניצנה ויחד העלנו את סיפורה.

סבתא ניצנה מספרת:

"נולדתי בהרצליה בשנת 1956במבצע קדש כאשר כבשו את העיר ניצנה ולכן נקראתי על שם היישוב ניצנה".

"ניצנה (נִצָּנָה) הוא כפר ובו קהילה חינוכית-התיישבותית. הכפר נמצא כ-70 קילומטרים דרומית-מערבית לבאר שבע, סמוך לגבול בין ישראל למצרים. ניצנה צמודה לתל ניצנה, ולבסיס הטורקי לשעבר עוג'ה אל חפיר הסמוכים לגבולם הדרומי של חולות חלוצה. באזור שוכנים היישובים ניצני סיני (קדש ברנע), כמהין, עזוז ובאר מילכה. בכתף ניצנה נמצא גם מעבר גבול עם מצרים למטרות מסחר, מתחם בסיסים צבאיים, בית סוהר קציעות, בית סוהר סהרונים ומתקן חולות". (ויקיפדיה)

"אנחנו במשפחה שש בנות ושלושה בנים. גדלתי בהרצליה עד גיל 10 ומשם עברנו לירושלים בשנת 1967 במלחמת ששת הימים. במעבר מהרצליה לירושלים היה קשה התגעגענו לחברים ולמשפחה הקרובה. באותה תקופה אחרי מלחמת ששת הימים באו חיילים עם המשפחות להודות לאבא שלי על העזרה והטיפול שנתן להם בזמן הפציעה שלהם. לאט לאט התרגלנו גם למזג האוויר בירושלים שהיה ממש קר.

למדתי בבית ספר ששמו עמל, המקצוע האהוב  עליי היה סריגה ותפירה המורה האהובה עליי היתה יעל היא הייתה עוזרת לכולם עד שהיו מבינים את החומר ובסבלנות.

סיפורו של חפץ החפץ שאני שומרת מאמא שלי הוא המכתש. החפץ נמצא במשפחה שלי 70 שנה הוא עשוי ברזל עגול ומשמש לכתוש תבלינים כמו כמון ותבלינים נוספים. בחרתי לדבר על חפץ זה בגלל שאהבתי אותו וזה מחזיר אותי לילדות .

הזוית האישית

אילאי: למדתי  המון דברים חדשים על סבתא תוך כדי המפגשים המשותפים שלנו בתכנית הקשר הרב דורי ונהניתי מהם מאוד.