מאגר סיפורי מורשת

שמי אליאור, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי במסגרתה אני מתעד את סבתי, נורית הניג. סבתא נורית נולדה בתאריך 21.01.1957 בעיר בואנוס איירס שבארגנטינה.

סבתא נורית גדלה עד גיל 12 בארגנטינה, אך בעקבות התקף לב ומחלת הסרטן נפטרו שני הוריה, אבא נפטר ראשון בגיל 30, ואימא שלה נפטרה גם היא בצעירותה, בגיל 32. סבתא נורית הייתה בת 8 כאשר אביה נפטר ורק בת 10 בעת שאמה נפטרה. היא נשארה יתומה וסבתא שלה גידלה אותה, היא הייתה הכי מחוברת לסבתא שלה. סבתא שלה הביאה שלושה ילדים לארץ, שהם סבתא נורית הנכדה שלה ושני האחים הנוספים של סבתא נורית, נורית הייתה הבכורה שבין האחים. סבתא של נורית גידלה אותה, כאמור, מכיוון שהיא הפכה להיות יתומה בגיל צעיר כי ההורים נפטרו. לאימא של סבתא נורית קראו אדית סוזנה, לאבא שלה קראו ויקטור.

 בילדות עד גיל 12, סבתא נורית הייתה בשני בתי ספר: בבוקר בבית ספר נוצרי ואחר הצהרים בבית ספר יהודי. היא למדה שם שנתיים יידיש ואז הגיעה עם סבתא יחד עם שני האחים הקטנים שלה לארץ. בילדותה היא אהבה לשיר, היא הייתה בקיבוץ וחלק מחברי הקיבוץ ידעו ספרדית, אז איתם בעיקר היא התחברה. היא זוכרת חברה אחת שקראו לה מרים, מה איחד אותן היה בעיקר השפה המשותפת.

החוויות בבית הספר היו טיולים שנתיים. בזמו שחיה בקיבוץ היא עבדה ובתמורה לעבודתה היא הייתה בקייטנה, הם היו יוצאים לטיולים והיא הייתה מכינה אוהלים מסופים (הכוונה לסוף, מן עצים ארוכים דקים) והם היו ישנים באוהלים. היא הייתה שרה וכותבת שירים, היו חוגים של עבודות יד וסריגה, היא גם למדה לנגן על כלי נגינה. היא גרה בתקופה זאת אצל דודים, היא הייתה טובה מאוד בספורט ובמיוחד בריצה. סבתא סיימה בגרות ברמה גבוהה אחרי שבע שנים במהלכן היא הייתה בארץ. 

סבתא בהופעה על הספינה בדרך לארץ

סבתא נורית התקבלה לאקדמיה למוזיקה בירושלים, יש לה תואר ראשון אמן ותואר שני מאסטר כזמרת בזמרה, לימודים של שמונה שנים באקדמיה למוזיקה בירושלים. אחרי זה עוד עשר שנים היא למדה מוזיקה עות'ומנית תורכית. היא זמרת מקצועית ומורה לפיתוח קול הרבה שנים, זה העיסוק העיקרי שלה. היא הייתה גם מטפלת ברפואה אלטרנטיבית, מטפלת הוליסטית ובעת הזאת היא עוסקת גם בתחום הזה. היא משתתפת גם בלימודים נוספים בתחום אסטרולוגיה מקצועית אקדמית מחוץ לארץ בזום, התמחות של שנתיים. 

דוגמה לשירה של סבתא

 את בן זוגה סבתא נורית הכירה במעונות הסטודנטים, שניהם היו סטודנטים. אירוע מיוחד שהמשפחה חגגה ביחד הוא הולדת הנכד הראשון שזה אליאור (המתעד) וזאת הייתה חוויה מאוד מיוחדת שהוא נולד.

היום העיסוקים של סבתא נורית הם: ספורט בשביל הבריאות, כמו שחייה מוקדמת בבוקר שעוזרת להקל על כאבים בגוף ובעיקר בגב בהמשך היום. היא לומדת בזום והיא עם הנכדים בתדירות כמעט יום יומית. תקופת הקורונה לא הייתה קלה כי כל פעם משפחה אחרת הייתה בבידוד ולפעמים הבידוד היה בנפרד ולפעמים ביחד (מכיוון שאנחנו גרים אצל ההורים ביחידה נפרדת), כך שמצד אחד היה מאוד קשה ומצד שני התקופה מאוד איחדה את המשפחה.

 מסר לחיים שסבתא הייתה רוצה להעביר הלאה הוא, שלא משנה מאיפה אתה מגיע, גם אם החיים קשים, חשוב מאוד שתהיה השכלה, שתתקדם, שתעבור מכשולים ותמיד לשאוף קדימה, לא להיתקע בדברים שמעכבים אותנו, ההצלחה לעשות את הדברים שאנחנו רוצים זה משהו שתמיד נוכל לקחת איתנו.

הזוית האישית

אליאור: היה מאוד נחמד לדבר עם סבתא שיחות ארוכות יחסית לשיחות רגילות שיש לנו במסגרת התכנית. היה נחמד ללמוד על העבר של סבתא נורית. אני מאחל לסבתא שתהיה בריאה ושמחה.