מאגר סיפורי מורשת

שמי נאוה איזנברג, השתתפתי השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתי חנה רונן, בבית ספר חב"ד חיה מושקא במגדל העמק.

נולדתי בשנת 1946 להוריי משפחת פוקס. בצעירותי, גדלתי בקיבוץ עין כרמל, קיבוץ עין-כרמל הוקם בשנת 1950, במישור בקעת עתלית על אדמת הקרן הקיימת לישראל.

 לינה משותפת בקיבוץ

גדלתי בבית הילדים בקיבוץ. פעם לא היו בקיבוצים גנים ובתי ספר, הילדים גדלו בבית ילדים, ילדי הקיבוץ היו לנים בלילות יחד במבנים ייעודיים, שנקראו בתי ילדים, במנותק מהוריהם. בתי הילדים היוו מעון קבע לילדים, בו גם אכלו, התרחצו ולמדו בשנות בית הספר היסודי.

מעשה בחרוזים

בהיותי בכיתה א' רציתי לאסוף חרוזים עם חברותיי בארגז החול שהיה בבית הילדים. רצינו לעשות זאת במקום לישון מנוחת צהריים, שהייתה נהוגה בקיבוץ. כל הילדים היו חייבים לנוח בין השעות 2:00  ל-4:00 בצהריים. המטפלת שלנו אסרה עלינו לצאת החוצה ולאסוף חרוזים. ולכן החלטנו אני ושתי חברותיי, להימלט בשקט מהחדר  ולהסתתר מתחת למבנה של בית הילדים. אכן, יצאנו בלי שיבחינו בנו, התחבאנו שם, ומצאנו גם במה לשחק. פתאום, כשהמטפלות גילו שנעלמנו, הם ערכו חיפושים בכל הקיבוץ, אבל הן לא מצאו אותנו. וכולם מאוד דאגו.

בשעה 4:00, השעה, שכולם קמים ממנוחת הצהריים, יצאנו החוצה בתקווה שנוכל להמשיך לאסוף חרוזים, אך במקום זה, נענשנו… הורינו לקחו אותנו לישון מיד.

מאז ועד היום אני מאוד אוהבת חרוזים!

הזוית האישית

חנה רונן: סבתא יקרה, שמחתי מאוד לדבר אתך ולהכיר את העבר שלי יותר. מאחלת לך הרבה אושר ושמחה.