מאגר סיפורי מורשת

שמי דניאל, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי אני מעלה סיפור תיעוד של סבתי, מרינה ממיסטלוב, אל מאגר המורשת של התכנית.

סבתא שלי, סבתא מרינה, נולדה בשנת 1954. היא נולדה בגורי שבגאורגיה. אביה, סיימון, עבד בבדים, הוא היה המנהל בגורי. אמה, סבתא רבתא שלי, עבדה כמורה בבית ספר בגורי.

בילדותה סבתא הייתה בקבוצה של זמרים בבית הספר, היא כל הזמן השתתפה במופעים של הלהקה בבית ספר וקיבלה שש מדליות זהב על השירה שלה. סבתא עשתה תואר באוניברסיטה בפיזיקה, אסטרונומיה ומתמטיקה. היא סיימה אוניברסיטה בהצטיינות יתרה בשנת 1978.

בשנת 1972, בזמן שסבא שיחק בכדורסל עם חברים בשכונה, הוא ראה את סבתא הולכת ברחוב והתחיל איתה. היא לא התייחסה אליו. בזמנו היה נהוג להכיר דרך שידוך, אז הוריו של סבא פנו להורים של סבתא לבקש להפגיש ביניהם. אחרי חודש הם התארסו ולאחר שנה הם התחתנו. אחרי שנה מהנישואים, סבתא ילדה את בתה הראשונה (אימא שלי) בדיוק ביום הנישואים הראשון שלהם. לאחר שלוש שנים נולדה אחותה הקטנה של אמי.

מיד לאחר סיום לימודיה באוניברסיטה החלה סבתא לעבוד כמרצה בטכניון לטכנולוגיה, היא עבדה כמרצה לפיזיקה ואסטרונומיה. היא עבדה באותו המקום כ-24 שנים ועזבה שם עקב העלייה לארץ ישראל, בעקבות אמי, אבי ואחיותיי.

בשנת 2002 סבא וסבתא עלו לארץ. היה להם מאוד קשה בשנים הראשונות מבחינה כלכלית, סבא עבד בחברת שמירה וסבתא עבדה כגננת בגן פרטי לדוברי רוסית. הם למדו את השפה העברית באולפן וכיום סבא עובד כשומר ביטחון וסבתא עובדת במחלקת ביגוד בחצי חינם. למרות כל הקושי שהם חוו בעלייה שלהם, לארץ הם אוהבים את המדינה וגאים שהם גרים בישראל.

הזוית האישית

דניאל: החוויה לתעד ולראיין את סבתא הייתה מאוד מעניינת וכיפית, למדתי הרבה על המשפחה.