מאגר סיפורי מורשת

שמי ארבל ארבל פילמן, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי השנה ובחרתי לשתף איתי את סבתי, מרים, עמה שוחחתי וראיינתי אותה.

סבתא מרים נולדה בשנת 1950 לבית משפחת ברזילי, בעיר ג'רבה שבתוניסיה, על הוריה, סבתא מספרת: "אבא שלי נולד בג'רבה שבתוניסיה אימא שלי נולדה בטריפולי שבלוב".

ביקשתי מסבתי לספר לי כיצד נפגשו ההורים שלה? וסבתא סיפרה: "אימא שלי נשלחה על ידי התנועה הציונית ללמד את נשות גרבה עברית כדי להעלותן ארצה. היא לימדה אותן את שפת הדיבור, כתיבה וקריאה. הנשים הללו כמו שהיה נהוג בגרבה לא למדו בבתי ספר ורובן היו עקרות בית. שם היא נישאה לאבי ושם נולדתי ואחרי שנתיים הם עלו ארצה.

 הוריה של סבתי מרים

סבתא מרים מספרת על ילדותה

"גדלתי בקריית אתא בשכונת קריית פרוסטיג. קרייה של עולים חדשים בשיכונים. גדלנו בסביבה של טבע, דשאים, פרחים וצמחי בר. לא היו אז הרבה כבישים, קניונים ובתי מסחר. הייתה לנו ילדות מאושרת עם מה שהיה לנו המשחקים היו כמו קלאס, גולות, טיפוס על עצים ועוד. זאת הייתה תקופה מאושרת.

אחנו היינו כל כך מחוברים לטבע ולמה שהיה שם כשהיינו צריכים להגיע לבית הספר הרחוק היינו מגיעים עם עגלות סוסים של החלבנים שהביאו בכדי חלב ענקיים,לחנויות ובעזרתם הגענו לבית הספר.

כשהייתי בכתה ח' עברנו לגור חיפה, אחר כך עברתי ללמוד בבית הספר התיכון ומשם כשסיימתי, הלכתי ללמוד באוניברסיטת חיפה. למדתי שם היסטוריה כללית ותנ"ך.

בצבא לא שרתי, כי בזמנו בנות דתיות לא שירתו בצבא ועדיין לא היה קיים השירות הלאומי. את השירות הלאומי לדעתי עשיתי בהוראה ובחינוך 35 שנה".

סבתא מספרת על מקצוע ההוראה והחינוך

"לימדתי בתיכון המקיף בטירת הכרמל. הגשתי תלמידים לבחינות הבגרות בהיסטוריה, אזרחות ותנ"ך. זאת הייתה תקופה קשה. טירת הכרמל הייתה עיר של עולים. המצב הכלכלי היה קשה מאוד גם להורים וגם לילדים. המורים היו עבור הילדים חלק חשוב בחיזוק, באהבה ובזמן שהקדישו להם. רוב המורים נשארו ללמד בבית ספר זה שנים ארוכות בגלל האהבה לילדים".

 בתקופת ההוראה באחד הטיולים

סבתא מרים מספרת על ההכרות עם סבא

"בעלי, נתן למד בטכניון והיו מפגשים בין הסטודנטים שבטכניון לבין סטודנטים שבאוניברסיטה פעילויות חברתיות. הגיעו בנות ובנים ונוצרו שידוכים כמו שלנו – נתן ומרים.

נולדו שתי בנות מקסימות. הבכורה קרן אימא של ארבל. קרן למדה בטכניון ארכיטקטורה ונישאה לראובן ונולדו להם שלוש בנות מדהימות: ירדן, דולב וארבל. שירן נולדה חמש עשרה שנים אחרי קרן ולמדה תקשורת באוניברסיטת אריאל. היום היא אם לילד בעוד אחד בדרך".

המשפחה שלנו

הזוית האישית

סבתא מרים: תוכנית "הקשר הרב דורי", זיכתה אותנו, הסבים, הסבתות והנכדים לחיזוק הקשר הקיים ממילא ולהעשיר אותו גם בתכנים מעניינים על ההיסטוריה שלנו שכמובן היא גם ההיסטוריה של עם ישראל. במיוחד בתקופה הקשה של "הקורונה" והריחוק שנדרש תקופה ארוכה, תוכנית זו עשתה "תיקון" נפלא למצב שנוצר. מי ייתן וקשר זה עם כל המטען שהושג דרכו, ילווה את נכדינו וידריך אותם בחייהם בעתיד.

הנכדה ארבל: אני מרגישה שהתוכנית מקרבת אותי ואת סבתא ומאז התוכנית אני יודעת הרבה יותר דברים עליה, לדוגמא איפה היא וסבא שלי הכירו, למדתי שסבתא לא שירתה בצבא ועוד. בנוסף, יש לנו הרבה יותר דברים במשותף והקשר שלנו ממש התחזק.