מאגר סיפורי מורשת

שמי מריה פרלין, נולדתי בשנת 1941 לאמי ברטה ולאבי גרישה. אני האחות הקטנה במשפחה, בנוסף אליי יש עוד חמישה אחים גדולים. נולדתי ברכבת בדרך למורדוביה בזמן שהוריי ברחו מהנאצים.

לימודים ועבודה

בבית הספר ובאוניברסיטה הפוליטכנית לא היו לי חברים יהודים, באותה התקופה זה לא הפריע לחברות שלנו. למדתי מכונאות אך מעולם לא זכיתי לעבוד בעבודה הקשורה לתחום, הסיבה לכך היא שאמי הייתה מאוד חולה ובנותיי היו קטנות מדי כדי שאעבוד במקום רחוק מהבית. לאחר מכן ניסיתי להתקבל לעבודה שמאוד רציתי, אך לשם לא קיבלו אותי כיוון שאני יהודיה. לכן הלכתי לעבוד במקום שפחות רציתי להיות בו עם משכורת נמוכה.

נישואין ומשפחה

אבי חיפש בשבילי חתן. יום אחד, כשהייתי בת 27, הוא הביא בחור לבית שלנו כדי שנוכל להכיר. לאחר שלושה ימים של היכרות התחתנו. בגיל 30 ילדתי את בתי הבכורה אלבינה ובדיוק שנתיים לאחר מכן באותו תאריך נולדה סבטה.

עליה לישראל

בשנת 1994 כל המשפחה דיברה על העלייה לארץ ישראל, הכל קרה מהר מאוד. כבר לאחר שלושה חודשים עלינו לישראל. זו הייתה הפעם הראשונה שבנותיי טסו, התרגשנו מאוד מהמעבר לארץ ישראל. לא ידענו למה לצפות, חששנו קצת האם נסתדר כאן או איך תהיה ההתאקלמות. אך למרות כל החששות מאוד שמחנו וקיווינו לטוב.

החיים היום

כיום אני גרה יחד עם המשפחה של בתי סבטה, יש לי ארבעה נכדים וגם כלב קטן שאני מעבירה איתו את הזמן כשאף אחד לא בבית. בזמני הפנוי אני משחקת במשחקי קלפים, מבשלת וצופה בטלוויזיה. בכל יום אני אומרת תודה לאלוהים שנתן לי את האפשרות לחיות בארץ ישראל ולגדל כאן את הילדות והנכדים שלי.

המסר שלי לדור הצעיר: תעריכו ותמיד תודו על מה שיש לכם.

הזוית האישית

סבתא מריה: מאוד נהניתי לספר את סיפור החיים שלי למאיה, ולשתף אותה מאיפה המשפחה שלנו הגיעה.

מאיה הנכדה המתעדת: מאוד נהניתי להקשיב לסבתא שלי וללמוד עוד על מאיפה המשפחה שלי הגיעה.