מאגר סיפורי מורשת

אני עשירה לבית יחבס נולדתי בישראל בשנת 1953, הורי שלמה ז"ל וויקטוריה תבד"א עלו לארץ מטורקיה והכירו בארץ.

אבא שלי היה ציוני וברח מהצבא הטורקי, הוא ברח עם כמה חברים בסירת גומי מטורקיה לישראל. אמא שלי ואחותה עלו לארץ לבדן. הוריהן נשארו בטורקיה ועלו לאחר מספר שנים, בארץ חיכה להן אחיהן עם אשתו. הורי הכירו בתל אביב ונישאו בשנת 1952.

גרנו ביהוד במשך שנתיים ועברנו לגור בשכונת התקווה בתל אביב. בשנת 1963 בארץ הייתה תקופה של מיתון, זה קרה לפני מלחמת ששת הימים, כשנגמרה המלחמה לרוב האנשים לא הייתה עבודה. מצב זה אילץ את הורי לנדוד ממקום למקום בעקבות חיפוש אחר פרנסה. אבי היה מבין הראשונים שעבדו בטחנת הקמח בתל אביב. לאחר מכן  אבא שלי מצא עבודה כירקן בחנות ירקות. עם הזמן הוא קנה עגלה וסוס, והתחיל לעבור בשכונות ולמכור ירקות: תפוחי אדמה ובצל. אחרי העבודה אבא שלי אפסן את הירקות בחצר הבית. בחורף הכל היה נרטב ואז אמא שלי ואחותי היו יוצאות לחצר מקלפות וממינות את הבצלים. משפחתי התפרנסה מעיסוק זה במשך שנים.

 איך הכרתי את סבא?

לאחר כמה שנים אחי פתח חנות ירקות ופירות ביפו. אני עבדתי בתפירה בתל אביב. לאחר שסיימתי את העבודה  שלי, הייתי נכנסת לחנות של אבי ועוזרת לו בחנות. יום אחד נכנס לחנות איש נחמד שהסתבר שהוא חבר ילדות של אבא שלי. שמחת המפגש הייתה רבה ושני החברים הותיקים, החליטו לשדך בין ילדיהם וכך הכרתי את בעלי יהודה, התחתנו בשנת 1972. נולדו לנו  ארבעה ילדים ויום יש לי 9 נכדים שמביאים לי אושר רב.

הזוית האישית

עשירה: שמחתי מאוד לקחת חלק בתכנית מיוחדת בה יכולתי להיפגש עם נכדי ולספר לו מעט מעברי. לפני כן לא ששתי לספר על העבר חשבתי שהוא לא מעניין אף אחד. לאור נכדי ולי נוצרה שפה משותפת ועניין שמייחד אותנו מהשאר.

אור: אני וסבתא עשירה בתכנית הקשר הרב דורי