מאגר סיפורי מורשת

חיי המשפחה של סבתי – לי ים כהן

לאחרונה בן דודי סיפר לי על סדרת טלוויזיה מצחיקה הנקראת "איש משפחה". באותו זמן התחילה בבית ספרנו פעילות תכנית "הקשר הרב דורי". זה מה שהשרה בי את הרעיון לכתוב על חיי המשפחה של סבתי הן בקיבוץ והן בחייה הפרטיים.

סבתי מספרת:

הגעתי לקיבוץ בגיל 6 וחצי לאחר מבצע אקסודוס. הקיבוץ אימץ אותי והכניסו אותי לכיתת ילדי משק, ישר לכתה ב'. לא ידעתי את השפה ידעתי רק רוסית ויידיש אך בכתה ד התבלטתי בכוחותיי הפיזיים שהתבטאו בעבודה בשדות. עבדתי בכל מיני ענפים. בכל בוקר ביצענו בציר ענבים ובחורף ובקיץ ביצענו בציר עגבניות. בכתה ו כבר הייתי בהרבה ועדות ויצאנו להרבה טיולים שנתיים לעמק יזרעאל.

עד כתה ט ישנו בלינה משותפת ובכתה י עברנו לישון 2 בנות בכל חדר ו2 בנים בכל חדר. מכתה ב הייתה לי משפחה מאמצת שבאתי לחדרם בשעה 4 וקראתי הרבה ספרים בהמלצתה של אמי ובשעה שמונה היה לנו כיבוי אורות. היו לנו הרבה משימות בעזרה למעבורות עולים לארץ. בשבתות אהבנו מאוד לטייל.

בגיל 18 התגייסתי לצבא שירתי כמקפלת מצנחים. פגשתי את בעלי נסים בכתה י"ב זה היה במלחמת קדש, היא מלחמת סיני, שלחו לנו ספינות להגן על הדייגים בכנרת והכרתי את בעלי שם. עד הצבא שרתתי שם . שרתתי חצי שנה בצנחנים והוא בצוללות. אני רציתי להישאר כדי לסיים צבא אך הוא לא רצה לנסוע להביא צוללות לבד ולכן הוא רצה להתחתן. אז התחתנו ונסענו לאנגליה לשליחות של שנה. תפקידו של בעלי , הוא היה בצוות שהביא את 2 הצוללות הראשונות לישראל. קראו להם "תנין" ו "רהב".

"גל הוא השם שניתן בחיל הים הישראלי לסדרת צוללות מדגם 540 של חברת ויקרס (Vickers) הבריטית. שלוש צוללות מדגם זה, אח"י (ראשי תיבות של אוניית חיל הים) גל, אח"י תנין ואח"י רהב, שירתו בחיל הים הישראלי משנות השבעים, עד לסוף התשעים. לאח"י "תנין" ואח"י "רהב" מדגם גל קדמו צוללות באותו שם, אשר היו מסדרה S והיו הצוללות הראשונות בחיל הים, לפני שהוצאו מן השרות בשנות השישים המאוחרות". ( ויקיפדיה)

"אח"י רהב הייתה צוללת מסדרת גל, השלישית בסדרה שנבנתה באנגליה לפי תכנון גרמני על פי אפיון שהוכן בחיל הים הישראלי. אח"י רהב בפיקודו של רס"ן עמירם עינת הגיעה לנמל חיפה ב-28 בדצמבר 1977. אחריו פיקדו על הצוללת רס"ן צביקה מור ורס"ן דוד רוטנברג. במלחמת לבנון השתתפה אח"י רהב, בפיקודו של רס"ן חיים כפיר-קופרט, במבצעי הנחיתה מהים, במשימות של מודיעין והכוונת כוחות. אח"י רהב הוצאה משירות בשנת 1997 ונגרטה".

"אח"י תנין הייתה צוללת מסדרת גל, השנייה בסדרה שנבנתה באנגליה לפי תכנון גרמני על פי אפיון שהוכן בחיל הים הישראלי. אח"י תנין בפיקודו של רס"ן דורון עמיר הגיעה לנמל חיפה ב-14 ביולי 1977. במהלך טקס חנוכתה התנגשה ברציף ונזקקה לתיקונים. עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה נקרא דורון עמיר על ידי מפקד שייטת הצוללות, לפקד על אח"י תנין, שהייתה במבחנים לאחר שיפוץ ארוך. הוא הכשיר את הצוללת, ומסרה לפיקודו של חיים כפיר-קופרט. בתקיפת אי הארנבות ביוני 1984 השתתפה אח"י תנין במשימות של תצפית והכוונת כוחות".

אחרי שנה חזרנו עם הצוללות לארץ. בשנת 1963 נולדה לנו בתנו הבכורה – סיגל ומאד שמחנו אתה. היא הייתה הילדה הראשונה שלנו אחרי הכל. בשנת 66 נסענו עוד פעם לאנגליה  להביא את הצוללת דקר (זה שמה אחרי ששינו אותו משמו האנגלי). באנגליה נולד לנו בננו יובל גם אתו שמחנו אך לבעלי לא הייתה האפשרות לשמוח אתו להרבה זמן…

חזרנו לארץ אני ושני ילדיי. בשביעי לינואר 1968 , צוללת הדקר התחילה  לעשות את דרכה חזרה לארץ אך ב – 20 לינואר 1968 טבעה. כך עברו השנים- עברנו מחיפה לתל אביב הילדים סיימו ללמוד, התגייסו לצבא. יובל בחיל הים, סיגל בלהקה צבאית. לאחר הצבא סיגל טסה לארה"ב ללמוד משחק ושיחקה בכמה סרטים ומשם הכול היסטוריה. כיום יש לי 4 נכדים בנים:  נכדי בנה של סיגל  ושלושה נכדים מיובל.  כולם בוגרי בית הספר "אהבת ציון".

יואב שנמצא כיום לפני גיוס, אסף שעדיין לומד ומדריך בצופים, אופיר שרק התחיל חטיבה. כולם שחקני כדורסל והאחרון בחבורה – לי ים, נכדי, שלומד גם הוא בבית ספר אהבת ציון ומביא את סיפורי. אני גאה מאד בילדיי ובנכדיי, ושמחה על ההזדמנות להיות חלק מהחיים שלהם.

הזוית האישית

לי ים, נכדי, שלומד גם הוא בבית ספר אהבת ציון ומביא את סיפורי. אני גאה מאד בילדיי ובנכדיי, ושמחה על ההזדמנות להיות חלק מהחיים שלהם.