מאגר סיפורי מורשת

הסיפור של סבתא מלכה רבתא ז״ל (סבתא של אימא). אמו של סבא שמואל נולדה לבית משפחת שטיין ברומניה בשנת 1914. היא התחתנה עם אדם מבוגר לבקשת הוריה. בשנת 1943, במלחמת העולם השנייה, נלקחה סבתא רבתא ז״ל לאושוויץ יחד עם בעלה, אחיותיה, אבא, אימא וכל משפחתה המורחבת. באושוויץ שהתה שמונה וחצי חודשים, שם חוותה גיהנום.

בתום המלחמה לאחר גיהנום קשה, צבא ארצות הברית שיחרר את מחנה אושוויץ ואז נתגלה האסון הגדול. סבתא מלכה ז״ל איבדה את כל משפחתה המורחבת והגרעינית, מלבד אחותה רבקה. בשנת 1946 חזרו האחיות לרומניה אל עיר הולדתן, שם התחתנו עם שני אחים. סבא רבא לזר ז״ל התחתן עם סבתא מלכה ז״ל, ואחותה רבקה ז״ל התחתנה עם יוסף הירש ז״ל. שם משפחתה של סבתא מלכה הפך לדוידוביץ, הן התחתנו בנישואים אזרחיים. 

לסבתא מלכה ז״ל וסבא לזר ז״ל נולדו שלושה ילדים: רוזה – נולדה בשנת 1947, סבא שלי נולד בשנת 1949, ופשי נולד בשנת 1954. הם חיו ברומניה בעיירה ענייה בשם וישאו דה סוס עם שלטון של עריץ רשע ואכזר בשם צ’אושסקו. סבתא מלכה ז״ל עבדה ברומניה במסעדת פועלים ודאגה לילדיה כמה שניתן. סבא רבא לא היה חלק מגידול הילדים. הוא נפל לאלכוהול ולא נכח בבית. 

סבתא רבתא סיפרה לסבא שמואל מעט מאוד על אושוויץ. היא סיפרה שהיה למנגלה הנאצי מקל שאיתו היה בוחר אנשים חזקים לעבודה על ידי זה שהיה שם את המקל על הכתף. הוא בחר בסבתא שלי. היא סיפרה לסבא שבלילה הייתה מחפשת קליפות תפוחי אדמה בשביל להרגיע את הרעב. היא עוד סיפרה לסבא שבזמן השיחרור האמריקאים נתנו להם אוכל ושוקולדים והרבה אנשים מתו מזה, כי לא היו רגילים לכמויות של אוכל בקיבה. 

בארץ ישראל סבתא מלכה ז״ל עבדה במפעל עלית מול הבית שגרה בו בנצרת עלית. בזמנו המפעל עשה בעיקר ביסקויטים וקרקרים. את האוכל שקיבלה לארוחת הצהרים היתה משאירה לסבא ולאחיו במקום שהיא תאכל. 

אימא שלי גלית מספרת שהיא הייתה נערה צעירה בזמן שסבתא מלכה ז״ל הייתה בחיים והקשר ביניהן לא היה טוב. אימא שלי ראתה כל פעם שסבתא מלכה ז״ל מחביאה אוכל מתחת לכרית וצועקת לשכנים ״שרוצים להרוג אותה", ואימא לא הבינה למה זה קורה. אימא מתחרטת שלא הבינה מה עברה סבתא, כי אחרת היתה שואלת שאלות בנושא.

עוד סבא מספר שסבתא היתה אישה טובת לב ודאגה תמיד לשלומו, גם כשהיה לה קשה מאוד. היא גם אהבה מאוד מתוק ולא הסכימה להפסיק למרות שלקראת סוף החיים סבלה מסוכרת. סבתא מלכה ז״ל אהבה מאוד מתוק והייתה מחביאה בכיסים ומתחת לכרית מסטיקים ועוגיות. סבתא מלכה ז״ל אהבה לשבת על כיסא נדנדה אצל סבא שמואל בבית. את הכיסא הנ״ל סבא שלי שומר עד היום, כ – 30 שנה. 

בשנת 1992 סבתא מלכה נפטרה בגיל 76. היא נקברה בגבעת שאול. אחותה רבקה זכתה להגיע לגיל 90. 

הזוית האישית

דניאל הנין המתעד: נהניתי להכיר וללמוד על הסיפור המשפחתי של משפחתי. אני שמח שתיעדנו את הסיפור במאגר המורשת.