מאגר סיפורי מורשת

סבתא מלכה בנאיש נולדה בירושלים בתאריך 21.3.1952 למשפחה שעלתה לארץ ממרוקו בשנת 1948. על מנת לעזוב את מרוקו הם היו צריכים להמציא בעיית ראייה משפחתית על פיה היה צורך בניתוח עיניים לכלל בני המשפחה בפריז. ואכן הם הצליחו לקבל אישור יציאה מטעם השלטונות לשוט לצרפת ולקבל טיפול רפואי. לאחר שעזבו לצרפת, משם עלו על אונייה נוספת בדרכם לישראל. סבתי מלכה היא הצברית הראשונה למשפחתה שנולדה בארץ. לפניה נולדו במרוקו אחיה הבכור שמואל ועוד ארבע אחיות: סימה, דינה, רותי ושושי. אחרי סבתא מלכה, שהייתה הילדה השישית במשפחה, נולדו ציון ומשה, שני אחים נוספים. כולם התגוררו בירושלים בשכונת מוסררה ולאחר מכן בנחלאות ולבסוף בבית הכרם.

הילדות בירושלים

הילדות של סבתא מלכה הייתה בירושלים בתקופת הצנע, היא זוכרת שהיו תלושים לחלוקת מזון. היה חלבן שמגיע בבוקר מוקדם עם כדי חלב למכירה באונקיות (ליטרים) וכן מוכר קרח לקירור כי לא היו מקררים באותה תקופה, וכן את מוכר הנפט ששימש לצורך חימום. היא למדה בבית ספר אליאנס שהיה בו יום לימודים ארוך, הם למדו עד השעה 16:00 ואף אכלו צהרים בבית הספר. במסגרת הלימודים הם למדו מקצועות כמו כלכלת בית, תפירה, סריגה ומלאכה, לקחו חלק בתורנויות מטבח והחדר האוכל של בית הספר, פרט למקצועות הרגילים. לפעמים מנהלת בית הספר סטרה לילדים על מנת להענישם וזה זיכרון שסבתא הייתה רוצה לשכוח. היו לה חברות רבות. הן היו משחקות חמש אבנים, קלאס, חבל וגם מחניים.

תקופת ההתבגרות

כנערה סבתי הייתה הולכת אחר הצהריים למועדון "תקוותינו", המועדון השכונתי שבו לקחה חלק בחוגים שונים כמו ציור ומוזיקה, ובנוסף הצטרפה לתנועת הנוער בית"ר. היא עברה קורס מדריכים שבו נאצלו להתמודד בתנאי שטח לא פשוטים, נדרשו לעמוד באימונים פיזיים שכללו ריצה, זחילה וטיפוס, לעשות תורנויות מטבח, מחנאות לילה, משהו שדומה לגדנ"ע של היום. כמו כן השתתפה בטיולים שונים, ערבי זמר, הרקדות של ריקודי עם וצעדות רבות עם תופים ומצילתיים לבושה במדי חאקי של התנועה. את חיי בגרותה בעצם העבירה בין חוגים לתנועת הנוער ולמפגשים עם חברות ולימודים בבית הספר.

החתונה

בתאריך 31.7.1972 סבתי מלכה וסבי ישי, זכרונו לברכה, נישאו בחולון באולם שנקרא 'היכל' בחולון, ליד קולנוע רינה. לאחר החתונה סבתי עזבה את ירושלים ועברה לגור בחולון. נולדה בתם הבכורה אורלי שהיא אימא שלי, אחריה נולדה מירי ולבסוף בת הזקונים רותם. סבא וסבתא שלי היו נשואים 49 שנה באושר ואהבה גדולה. לצערי הרב סבי נפטר בתאריך 19.9.2021 בטרם עת, ומאז הגעגועים לא עוזבים. סבא שלי היה איש טוב עם לב גדול ונתינה אין סופית. הוא בליבנו תמיד. סבא עבד שנים רבות עד שיצא לפנסיה בשרותי בריאות כללית ושירת ציבור גדול.

עבודתה של סבתא

סבתי עבדה במשך למעלה מחמישים שנה במשרד האוצר, משנת 1969 עד שנת 2020, אז פרשה לגמלאות. בתחילת הדרך עבדה במשרד האוצר בירושלים ולאחר נישואיה עברה לעבוד ברשות לזכויות ניצולי שואה בתל אביב. במהלך השנים עשתה תפקידים שונים ומגוונים כשבתפקידה האחרון הייתה נוסעת בכל הארץ כדי לפגוש ניצולי שואה ולעזור להם להגיש בקשות ופניות על מנת לקבל את כלל הזכויות שמגיעות להם. סבתא שלי תמיד שמחה לעזור והרגישה שליחות ענקית ושמחה בלב כאשר הצליחה לעזור ולתת לכל ניצול את המקסימום האפשרי ולעשות כל שניתן למען הניצולים שחזרו מהתופת.

החיים בפנסיה

סבתא כיום מתגוררת בחולון, יש לה שבעה נכדים ושתי נכדות. הנכד הבכור שהוא אח שלי, כיום לוחם בגדוד 12 של גולני. סבתא מאוד גאה בו. מאז שיצאה לפנסיה סבתי משתדלת להיות עסוקה. היא עושה פעילות גופנית פעמיים בשבוע. נפגשת עם חברות פעם בשבוע בערב למשחק קלפים. פוגשת את אחיותיה למפגש שבועי בתל אביב שבו הן הולכות לסרט ואז יושבות לאכול ביחד במסעדה. כמובן שכאשר היא לא עסוקה, אז היא סבתא שלנו במשרה מלאה. היא מכינה לנו ארוחות משפחתיות בכל יום שישי, שומרת על הנכדים כשההורים יוצאים או אפילו מגיעה לפנק בצהריים אחרי בית הספר.

הזוית האישית

אלונה הנכדה המתעדת: סבתא מאוד שמחה על ההזדמנות לשבת איתי ולדבר על מה שעברה עד כה. מאוד ריגש אותה להיזכר בילדותה בירושלים ובחוויות הרבות והמגוונות שצברה במהלך החיים ולספר אותם לי, לנכדה שלה. סבתא מאוד אוהבת אותנו הנכדים וההזדמנות לבלות עם כל אחד מאיתנו משמחת אותה מאוד. סבתא גם אמרה לי שהיא מאוד שמחה שאנחנו כותבים את כל זה ומתעדים במאגר המורשת, כי התקופות שבה כל אחת מאיתנו גדלה היא מאוד שונה וכל מה שהיא סיפרה וכתבתי יישאר איתנו.

לי היה הכי כיף בעולם לשמוע איך סבתא שלי גדלה, איך העבירה את אחר הצהרים שלה, מה היו הבילויים שלה, איך לא היה מקרר, איך צעדה בירושלים עם מצילתיים ותוף ושימחה את הצופים מאוד. סבתא שלי היא אישה נהדרת שאוהבת אותנו ויש לה סבלנות לשמוע אותנו, וכן לספר לנו ולעשות הכל בשבילנו. אני שמחה על ההזדמנות לבלות עם סבתא שלי.