מאגר סיפורי מורשת

שמי מאיה אמינוב, נולדתי בתאריך 5.5.1958 בברית המועצות לשעבר, בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן. גדלתי בסמרקנד והיה שם מספר לכל בית ספר (במקום שמות), אני למדתי בבית ספר מספר 26. שיחקתי עם חברי לבית ספר במשחקים כמו מחבואים, תופסת, חמש אבנים, כדורגל, כדור-יד וקפיצה בחבל.

עלייה לארץ ישראל

עליתי מאוזבקיסטן לארץ ישראל עם בעלי, שלושת ילדיי, בני דודי ועם אחי, אך בלי ההורים שלי משום שהוריי נפטרו. עלינו לארץ ישראל בלי שום רכוש וממש קצת כסף. כולנו גרנו בדירה אחת משום שלא היה לנו כסף וגרנו ארבע משפחות בתוך דירה אחת. כשעלינו לארץ ישראל לא ידענו לדבר עברית, אז היינו צריכים ללמוד עברית באולפן, זה היה לי מאוד קשה – גם לעבוד וגם ללמוד עברית באותו הזמן.

לפני שעליתי לארץ ישראל אבי לימד אותי ספרות ובזכותו אני כבר 45 שנה ספרית. כשעליתי לארץ הייתי צריכה לעבוד בכמה עבודות באותו הזמן כמו חקלאית, עובדת במפעל, עוזרת בית וספרית, כי לא היה לנו כסף.

הכרתי את בעלי כשעבדתי במספרה בגיל 21. בעלי בוריס אמינוב נפטר ממחלה קשה בשנת 2019 בגיל 64, אנחנו מציינים את פטירתו כל שנה. אנחנו חוגגים את כל ימי ההולדת ביחד וגם מציינים את כל החגים.

תחביבים

אני מאוד אוהבת לקרוא ספרים, לטייל, להקשיב למוזיקה, לתפור ולסרוג. כיום אני עובדת כספרית ויש לי עסק פרטי – מספרה – זה היה החלום שלי פעם, לפתוח עסק משלי לספרות.

המסר שלי לדור הצעיר הוא: לא לפחד מקשיים ואתגרים וללמוד מטעויות. בחרתי במסר זה מכיוון שעברתי הרבה קשיים בחיים והצלחתי להתגבר עליהם. לדוגמה, עליתי לארץ ישראל עם ממש מעט כסף ועם שלושת ילדיי בלי שפה, היה לי ממש קשה להתחיל ללמוד עברית אבל לא ויתרתי, וגם עבדתי בכמה עבודות בו זמנית. החלום שלי היה לפתוח מספרה עצמאית והצלחתי להגשים את החלום.

הזוית האישית

סבתא מאיה: היה לי מאוד נחמד וכיפי לעשות את התכנית כי הייתה לי את האפשרות לספר את סיפור החיים שלי, הנכדים הקשיבו ומאוד התעניינו.

תומר הנכד המתעד: היה לי מאוד כיף לעשות את התיעוד עם סבתא שלי, משום שבעבודה המשותפת גיליתי הרבה דברים על צעירותה שלא ידעתי עליהם קודם וגם למדתי הרבה דברים חדשים על השורשים שלי.