מאגר סיפורי מורשת

הנכדה דינה דיאצישין מתעדת את סיפורה של סבתא לריסה לאה ז'ובנירנקו, סולקין.

סבתא נולדה בשנת 1961 באוקריאנה.

אני רוצה לספר לכם קצת על סבתא. סבתא שלי לריסה-לאה. הייתה בת יחידה להוריה. לאימא שלה קראו סבטלנה ולאביה מיכאל סולקין. סבתה שלי הייתה תלמידה מצטיינת.

לאחר שסבתא התחתנה נולדו להם שני ילדים: אימא שלי ודוד שלי.

בשנת 2008 התגלתה לסבתא שלי מחלה "הידועה". סבתא שלי ידעה שהשם של האדם משפיע על החיים של האדם. היא החליטה להוסיף לשמה לריסה שם יהודי. ומאז שמה לריסה-לאה! היא אמרה שהשם הזה, ממש מתאר את החיים שלה.

בשנת 2009 סבתא עברה ניתוח מאוד רציני – הניתוח עבר בשלום ובהצלחה רבה ב"ה. הרופא אמר שזה היה נס גדול.

מאותו הזמן, סבתא שלי התחילה להתחזק ולהתקרב לקב"ה, לתורה וליהדות. כל בוקר סבתא מתחילה את היום שלה בתפילה ובפרקי תהילים. היא מנסה לשמור שבת וחגים בכל ההזדמנויות. כל השבוע סבתא נוסעת לשיעורים לנשים בתורה ובחסידות, משתתפת בשיעורי ה"תניא". היא עושה סעודת שבת בבית. קונה יין בחנות כשרה ומכינה ואופה את החלות בעצמה.

סבתא גרה עד לתקופה האחרונה. באוקראינה, עכשיו, בגלל המלחמה שבאוקראינה, סבתא שלי באה אלינו, אבל, היא ממשיכה לשמור על קשר עם הנשים בקהילת זפורוז'ה דרך שיעורי תורה בזום. כל שבת סבתא הולכת לבית הכנסת וממשיכה לאפות חלות ועוגות טעימות.

הזוית האישית

הנכדה דינה: סבתא שלי, אני מאוד גאה בך, שאת כל הזמן מנסה ומצליחה לשנות את חייך ולעבוד את ה'. אני מאחלת לך להיות תמיד שתהיי מאושרת, בריאה ושתחיה עד 120 שנה.