מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא לידיה גראד מספרת על פרעות טריפולי

סבתא בילדותה
סבתא שלי בגיל 5
על הפוגרומים נגד יהודי טריפולי וקשיי העלייה

שמי הילה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבתי, לידיה גראד, ומעלה את סיפורה אל מאגר המורשת של התכנית. וכך סבתא סיפרה לי:

ילדות בלוב

סבתא מספרת: "חיינו ברחוב ליד הגטו היהודי בטריפולי. בשנים הראשונות לילדותי התרחשה מלחמת העולם השניה, ובלוב שלטו האיטלקים. בשל הקשר עם האיטלקים, פלשו הגרמנים ללוב ב-1941. במהלך המלחמה "הווילה" שלנו הופצצה על ידי הצרפתים ונהרסה לגמרי ואמי נאלצה לברוח איתי ועם אחותי, אסתר, לאזור הכפרים הערבים בלוב על מנת להימלט מהמלחמה. אבי נלקח לעבודה במחנה עבודה בכפייה.

במהלך תקופת המלחמה הסתתרנו באזור הכפרים, ואמי, שהייתה בהריון, ילדה את אחותי ללא מיילדת וחלתה בטיפוס. לכן במשך תקופה זו סבתי ובני משפחה שמרו עלינו עד שהחלימה. בשנת 1945, בהיותי בת 5 שנים, הערבים ביצעו פוגרום ביהודים ורצחו מאות יהודים, בהם ילדים ונשים.  אני זוכרת אירוע שבו המוני ערבים ניסו לפרוץ לביתנו ואת הבריחה שלנו: אבי סייע לנו לעלות לגג, שם עברנו דרך גגות הבתים עד שהגענו למאפיה של אישה איטלקיה. אישה זו הסתירה אותנו במאפיה במשך מספר ימים עד אשר האנגלים לקחו אותנו למחנה שם היינו מוגנים. מאחר וברחנו במהירות נאלצו להותיר את כל רכושנו ונותרנו חסרי כל. לאחר הפוגרום עברנו לגור בתוך הגטו.

בשנת 1946 התחלתי ללמוד בביה"ס Scuola Roma, בית ספר איטלקי חילוני. המורים היו נוצרים דוברי איטלקית, שהקפידו על משמעת וכבוד. בתקופה זו סבלנו ממחסור וזכור לי במיוחד שלא היו לי עפרונות בצבעים בעוד שלחברתי היתה קופסה מלאה בצבעים, אותם שמרה לעצמה. לאחר שנים רבות נתקלתי בקופסה כזו ברומא ורציתי מאד לקנות אותה בשל זיכרון זה.

לאחר שעברו אירועים אלו, ועם קום מדינת ישראל בשנת 1948, הערבים ביצעו פוגרום נוסף, אולם הפעם היהודים היו מוכנים והתגוננו.

העליה לארץ ותקופת המעבר

עלינו לישראל בנובמבר 1949 באוניית מעפילים בשם "גלילה" ולאחר ארבעה ימים של שיט הגענו לישראל. המקום הראשון שראינו היה חיפה המוארת. במהלך השיט ובשל מזג האויר אני זוכרת את תרגיל הפינוי שנערך בלב ים במהלכו הורידו סירות לים הסוער, מה שגרם לכולנו לבהלה.  לאחר שהגענו לישראל שיכנו אותנו במחנה עולים בעתלית בו התגוררנו תחילה באוהל ואחר כך בצריף. בעקבות חורף קשה ושטפונות, העבירו אותנו למעברת "קורדני" ליד חיפה. חיינו בקורדני במשך שמונה שנים. במחנה זה הכרתי הרבה חברות: עדנה ממצרים, רינה מרומניה וצופית מהונגריה, הן היו החברות הכי טובות שלי. לאחר שעות הלימודים שיחקנו בקלאס, והכנו מהאדמה כדים, עגלה, וחיות שונות אותן ייבשנו בשמש. אבי באותה תקופה התגייס לצבא ושירת בחיל האויר, במחנה רמת דוד, והיה חלק מקבוצה שהייתה מכינה מטוסי דמה כדי להטעות את האויב.

תקופת הלימודים

למדנו בבית הספר במחנה העולים, בכיתה של  12 תלמידים. הייתי תלמידה מצטיינת וקיבלתי מלגה ללימודים בתיכון. התחלתי ללמוד בביה"ס תיכון אליאנס בחיפה . הפסקתי את הלימודים לאחר שעברנו לנתניה.

עיסוק ומשפחה

בגיל 16 עבדתי כסייעת בגן, וכמטפלת בילדים. בגיל 18 התחלתי לעבוד במפעל כפפות, שם הפכתי לאחראית. לאחר נישואיי הפסקתי לעבוד.

בשנת 1961 התחתנתי ונולדו לי ארבעה ילדים: פנינה, יעקב, ליאורה ושלומי. בתי הבכורה, פנינה, נפטרה בגיל 14 מאסטמה. הנכד הבכור שלי נולד ב-1996, ומאז נולדו עוד חמישה נכדים.

תחביבים

אני אוהבת לבשל, לאפות, ולפתור תשבצים. כשהייתי צעירה, אהבתי מאוד לקרוא ספרים, גם כשהייתי ילדה, אהבתי לקרוא המון. בתקופת המעברות אני זוכרת שקראתי גם בלילה לאור עששית. מעבר לכך, אני אוהבת לטייל במדינות שונות, במיוחד באיטליה.

הזוית האישית

סבתא לידיה: שמחתי לחלוק את הזיכרונות על ילדותי ועל הימים הראשונים בארץ. במיוחד היה לי חשוב לספר על אבי ואמי, שהילה לא זכתה להכירם.

הילה הנכדה המתעדת: נהניתי לעשות את התיעוד ולשמוע מסבתא את הסיפורים על חייה.

מילון

פוגרום
מעשי אלימות והרג שעושים המופנים נגד קבוצה אתנית או דתית.

פרעות טריפולי (1945)
פרעות טריפולי אירעו בנובמבר 1945, כאשר פשט המון ערבי על בתי-כנסת ובתי מסחר ברבעים יהודיים בטריפולי בירת לוב ובסביבותיה. בפרעות נרצחו 132 יהודים ומאות נפצעו, בעיקר נשים וילדים. נשרפו תשעה בתי כנסת, ו-813 בתי עסק יהודיים נהרסו. הפרעות נמשכו מ-4 בנובמבר (כ"ח בחשוון תש"ו) עד להתערבות הצבא הבריטי, ששלט בלוב, ב-7 בנובמבר. הפרעות, שבוצעו בידי ערבים לובים, עוררו זעזוע בקרב הקהילה היהודית בלוב וקיבלו הד גדול גם בשאר העולם היהודי. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”בתקופה זו סבלנו ממחסור וזכור לי במיוחד שלא היו לי עפרונות בצבעים, בעוד שלחברתי היתה קופסה מלאה בצבעים, אותם שמרה לעצמה“

הקשר הרב דורי