מאגר סיפורי מורשת

אני ליאת מאירוביץ בתם של יעקוב צ'רטוק ופנינה צ'רטוק לבית משפחת נחמן.

נולדתי בת בכורה להורים מבוגרים, אשר לא הצליחו להקים משפחה בשל תלאותיהם במלחמת העולם ה-2. נולדתי בשכונת קריית שלום, בתל אביב בבית מוקף עצי פרי וכרם ענבים.

אבי, יעקוב צ'רטוק עלה ארצה מקוסטופול שבאוקראינה לפני פרוץ המלחמה. קודם לכן לימד עברית בעיר וילנה. אבי היה ציוני ובשל כך נפרד ממשפחתו שבאוקראינה ועלה ארצה כדי ללמוד באוניברסיטה "הדסה" שבעין-כרם בירושלים. המצב הכלכלי בארץ היה קשה והוא נאלץ לצאת לעבודה, הוא עבר  לנהריים שבעמק בית שאן ושם לימד את עובדי תחנת הכוח של "רוטנברג" ואת ילדיהם עברית.

בינתיים פרצה מלחמת העולם וגזרות כלכליות קשות על יהודי אוקראינה. התחילו להגיע מכתבי מצוקה ממשפחתו של אבי בבקשה לעזרה כספית כלשהי. המשפחה גרה בעיר קוסטופיל (העיר על גדת הנהר זמצ'יסקו (Zamchysko) במחוז רובנו שבמערב אוקראינה).

אבי חסך מלחמו פרוטה לפרוטה והצליח בדרך לא דרך להעביר את הכסף. לימים, התברר לו כי כבר לא היה למי לשלוח את הכסף, כי כל יהודי  קוסטופיל, עמם כל משפחתו אביו – מאיר, אמו – פסיה, אחיו – אייזיק אשתו ובתם הקטנה – כולם נורו אל מותם על גדות תעלה. כל ימיו התייסר אבי כי הכסף לא הספיק להגיע ליעדו. מכתבים אלו של משפחתו בעיקר מאביו הכתובים בעברית טובה, נמצאים בידי ונשמרים  ב"יד ושם" בירושלים. לימים נעשה אבי למנהל בית ספר בחולון.

את פנינה (פולה) אמי, אשתו פגש במשרד החינוך. עולה חדשה שחיפשה עבודה כמורה. אמי הגיעה מצ'רנוביץ שברומניה, היא הייתה בגטו וניצלה, כל משפחתה נספתה בשואה. בדרכי ניסים, כמו שכנה פולניה שהחביאה אותה כשהגסטפו חיפשו יהודים. או במקרה אחר רמיזה, שקיבלה משוטר גסטפו,  שלא ללכת ל"רכבת" עם כולם, היא נצלה ברגע האחרון, שלא כך כל משפחתה. אמה שרה נחמן, שהופרדה ממנה מתה בדרך, רגע לפני כן, היא נתנה לפנינה, בתה, צרור אוכל ארוז במפית. מפית זו היא המזכרת היחידה שנותרה לה מאמה.

תמונת המפית שנשמרה עד היום 

פנינה אמה של סבתי, נשארה בודדה בעולם. היא התחברה למספר פליטים ועלתה איתם ארצה. אמי חלמה ללמוד רפואה, אך חלומה לא התגשם בשל המלחמה.

סבתא ליאת וסבתא רבתא פנינה

נולדתי לשני אנשים אשר איבדו הכל במלחמה: את בני משפחתם, את כל המזכרות, תמונות וחפצים. כל משימתם הייתה להמשיך לשרוד, לחיות, להקים משפחה ולהאחז בארץ ולבנות חיים בארץ ישראל ולהבטיח להמשיך ולשמר את זכרונם לבני דור ההמשך.

הזוית האישית

סבתא ליאת מאירוביץ: נהנינו מאוד מהמפגשים המעניינים ומעבודת הצוות. אני מאחלת לנכדי שחייו יהיו טובים ולא יפגוש תלאות בחייו כמו שהורי עברו.

נעם אלטמן: אני מאחל לסבתי שתמשיכי לשחק איתנו ולהנות בחברתנו ולהכין לנו אוכל טעים.

ממפגשי הזום שלנו בתכנית הקשר הרב דורי השנה