מאגר סיפורי מורשת

סבתא לאה מספרת לנכדתה חיה מושקא דמארי,

שמי לאה יפרח נולדתי בירושלים בשנת ה' תשי"ג 1953 להורי משפחת משרקי.

הבית שלי

בילדותי, עד גיל חמש, גרתי במושב צלפון, זהו מושב עובדים הממוקם באזור השפלה, צפונית לבית שמש בין צומת שמשון לצומת נחשון, ואחר כך עברנו לגור ברעננה שהייתה אז מושבה.

ההורים שלי היו חקלאים אימא הייתה עקרת בית. בביתנו היו שלושה חדרים, היו מקלחות רגילות והבישול היה במטבח, כיבסנו במכונת כביסה.

זיכרונות ילדות

הייתי ילדה ביישנית נחבאת אל הכלים שקטה וחמודה. הייתי ילדה מקובלת בחברה. אהבתי להסתובב עם תספורת קארה. וכשגדלתי קלעתי את השיער לשתי צמות וקשרתי למעלה. הייתי אוהבת ללכת הרבה בפרדסים ובטבע, וגם היום אני אוהבת טבע. נהגתי לבלות עם חברותי מבית הספר, אסתר ושוש בחצרות ובמרפסות. שיחקנו קלאס ומחניים, קפיצה בחבל ובכדור. מיעטנו בצעצועים. המאכלים שהיו אהובים עלי הם: קובנה, מרק תימני עם פיתה. הממתקים האהובים עלי חלווה ושוקולד וסוגי ממתקים שהיו.

בית ספר

למדתי בביה"ס יבנה ממלכתי דתי. הייתי אוהבת ללכת לביה"ס דרך שדות ופרדסים. למדנו בבית הספר תנ"ך, טבע, חשבון, אלגברה, גאוגרפיה, היסטוריה ואנגלית. המורה שהכי זכורה לי, זו המורה שושנה, המורה לאנגלית. אהבתי ללמוד אנגלית, טבע וגאוגרפיה. לא אהבתי ללמוד היסטוריה ותנ"ך. היו לנו שיעורי בית ומבחנים. היו לנו טיולי טבע בארץ ישראל, ולנו באכסניות נוער.

מנהגים ומסורת

במשפחתנו לא חגגנו מסיבות יומולדת, היינו מאחלים מזל טוב בשקט ובצנעא. בביתנו שמרנו כשרות. הקפדנו מאוד בשמירת שבת, שלא להדליק אור, אש ולא לנסוע ביום השבת. עשינו שבת כמו שצריך עם יין חלות. ערכנו את השולחן עם צלחות ומפיות. עשינו את השבת המשפחה המצומצמת. שבת מסורתית.

פורים

החג הכי אהוב עלי זהו פורים. בילדותי התחפשתי להיידי בת ההרים, קאובויי. בבית ספרנו לא התקיים שוק פורים, אלא הייתה תהלוכת תחפושות. חגגנו במשפחה חילקנו משלוחי מנות ויצאנו לרחוב עם קפצונים. החוויה שזכורה לי מחג הפורים,  שהכנתי לאחי תחפושת של ילדה, שחובשת פאה מצמר פלדה על ראש.

פסח

נהגנו לאכול את סימני הסדר ולשתות ארבע כוסות. דודי היה אחראי למזוג לכולם לכוס ודאג שכולם ישתו. לקראת החג היינו רוחצים את הבית לפסח. חלק מהכלים שהשתמשנו בפסח הכשרנו לפני פסח, וחלק מהכלים היו כלים מיוחדים לפסח. בפסח אהבתי במיוחד  את המרק התימני עם המצה. סדר פסח שזכור לי במיוחד, היה כאשר ערכנו את ליל הסדר אצל דודי.

תפקידים ומקומות עבודה

עבדתי בחברת ביטוח. בחרתי במקצוע זה כיוון, שלא היה צורך ללמוד לימודים מיוחדים בבית ספר גבוה, אלא שהשכלה רגילה בבית הספר הייתה מספקת. נהניתי מאוד מעבודתי מול המחשב והעיסוק עם הניירת וריכוז של ביטוחים. עבדתי גם כמלצרית בבית מלון וככוח עזר בבתי חולים. אילו הייתי בוחרת מקצוע אחר, הייתי בוחרת מקצוע שיש לו מדים כמו אחות ושוטרת.

הקמת המשפחה

הכרתי את בעלי על חוף הים, הוא ביקש מהורי להתחתן הורי הסכימו. התחתנו בשנת 1978 באולמי הרבנות בתל אביב. אני הייתי בת 25 ובעלי בן 28. ילדתי את בני הראשון (איתי) בגיל 28 ובגיל 34 ילדתי את ילדתי השנייה (עינב). בתי עינב הייתה ילדה מתולתלת חמודה, שמחה, ילדה טובה וממושמעת ולא שובבה.

בזמן הזה

סדר היום שלי: בבוקר אני קמה שותה קפה ומתעדכנת בחדשות הטובות, ויוצאת לסיור בטבע. אני אוהבת להכין בשר עם ירקות. על דגים ברוטב, עוף בתנור ושניצלים לא אוותר להכינם מידי שבת. אני אוהבת להכין במטבח שלי רצועות חזה עוף מוקפץ עם ירקות.

יש לי שמונה נכדים מבתי עינב. אני מבקרת אותם לעיתים רחוקות בגלל המרחק. אני אוהבת לבלות עם נכדיי, לשבת איתם, להקשיב, לשוחח, לצחוק ולהצחיק. הקשר שלי עם חב"ד היה דרך בתי, עינב, שחזרה בתשובה. לפני כן לא הכרנו את חב"ד.

סבתא בילדותה עם חברים בטבע

חפץ יקר מעולמה של סבתא

לאמי הייתה מחרוזת גדולה ויפה עשוייה מזהב טהור היא הייתה מורכבת מחלקים רבים. חילקנו אותה בין האחיות וזה החלק שאני קיבלתי.

מחרוזת שעברה מדור לדור

הזוית האישית

הנכדה חיה מושקא: תודה לך סבתא, החכמת אותי! מאחלת לך בריאות, שמחה, אושר ונחת.