מאגר סיפורי מורשת

סבתא לאה מספרת לנכדתה שירה

שמי לאה חיון נולדתי בבית הרפואה קפלן ברחובות בשנת 1956 להוריי מנחם וצביה דהרי. אנחנו שישה אחים, ואני הרביעית במשפחה.

שנות ילדותי

בילדותי גרתי במושבה גדרה. בכל בוקר יצאנו ללימודים בבית הספר ואחרי  הלימודים היינו חוזרים הביתה, אוכלים ארוחת צהרים, מכינים שיעורי בית, ואם היה צורך שנעזור בבית היינו עוזרים. אם לא, היינו יוצאים לרחוב ומשחקים עד הערב עם ילדי השכונה. שיחקנו בעיקר במשחקי חברה שונים: בהקפות, תופסת, חבל, כדור עף וחמש אבנים. בערב היינו חוזרים הביתה לארוחת ערב, מקלחת ולישון.

אחת החוויות שזכורות לי במיוחד, כשהייתי בת עשר פרצה מלחמת ששת הימים. לא היה לנו מקלט, ולכן הסתתרנו שישה ימים בתוך תעלת מסתור, שאבא שלי חפר. כאשר הסתיימה המלחמה כל השכנים יצאו לרחובות, וכולם התחילו לשיר, לרקוד ולזרוק סוכריות. הייתה זו שמחה עצומה, שהביעה אושר על שחרור הכותל מידי הירדנים.

אהבתי מאוד את ראש השנה ואת חג הפסח, כי כל הדודים והשכנים היו חוגגים ביחד, שרים ומספרים סיפורים עד חצות. אני זוכרת, שבאחת השנים באמצע ליל הסדר, כשקראנו את ההגדה, והגענו למכת ברד ירד גשם חזק עם ברד במשך כול הלילה.

כאשר התבגרנו היינו יוצאים לבלות בקולנוע כמה חברות וחברים. היינו הולכים גם למועדונים ועושים ערבי קריוקי שרים, רוקדים ומדברים. בשבתות היינו יוצאים יחד לשבת בפארק. שם פטפטנו, צחקנו, שרנו ונהנינו עד מוצאי שבת.

השירות הצבאי

כשבגרתי התגייסתי לצה"ל. התגייסתי בשנת 1974, כמה חודשים אחרי מלחמת יום הכיפורים. את הטירונות עברתי בבה"ד 12 בצריפין, בסיס הכשרה לנשים. אחרי הטירונות עשיתי קורס בחיל הקשר בבה"ד 7 . הקורס היה  בערך חודש במגמה סודית.

אחרי סיום הקורס עשיתי את השירות הצבאי במעבר המיתלה, שבחצי האי סיני. היה לי שירות מאוד מעניין. השתתפתי בתרגילים, עליתי על טנקים  וביצעתי מטווחי ירי. היו ימים של סופות חול קשות וימי חמסין. יום אחד היתה רוח חזקה וכול האוהלים עפו, וגם אני עפתי. אחרי הסופה הקשה הביאו לנו ביתנים לגור בהם. אחרי תקופה, בערך שנה, החטיבה שבה שירתי עזבה את המיתלה ועברה לצומת פרקר. מאחר, שממשלת ישראל החזירה את המיתלה למצרים. הייתי במשך שנתיים בסיני עד השחרור.

סבתא לאה חיילת

הכרות, נישואים ובניית המשפחה

התחתנתי בשנת 1977 אחרי שהשתחררתי מהצבא. נישאתי כשהייתי בגיל 20 ובעלי בנימין היה בגיל  22. נולדו לנו ארבעה ילדים מתוקים: מושיקו, טלי, שירלי ועומר.

אני ובעלי בנינו את ביתנו במושב חצב בסמוך למושבה גדרה. בעלי חקלאי, ואני עבדתי כעשרים שנה במזכירות במושב בתור מנהלת חשבונות. לאחר מכן עברתי לעבוד בחברת ביו-דבש. בשנתיים אחרונות חברת ביו-דבש מפתחת תהליך תעשייתי לייצור דבש מתורבת, כלומר, ייצור דבש ללא דבורים ואני מנהלת החשבונות בחברה.

הזוית האישית

הנכדה שירה: נהניתי לעבוד עם סבתי על המורשת שלה לעומק, למדתי הרבה והיה לי כיף ומחכים מאוד. מאחלת לך סבתא הרבה בריאות, שמחה ונחת.