מאגר סיפורי מורשת

שמי רונה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי לאה בן משה, יחד אנו מעלות סיפור על חייה אל מאגר המורשת של התכנית.

בית ההורים

סבתא נולדה בפולין בעיר שוידניצה. בבית דיברו פולנית, שמה הוא על שם סבתא שלה. סבתא מספרת: "גדלתי בעיר העתיקה. היו לנו שלושה חדרים. בישלנו במטבח, התקלחנו בחדר האמבטיה שהייתה עשויה ממתכת, כבסנו בעליית הגג, שיחקנו על הגג שלנו ובחצר הפנימית. לא גרנו בסביבת ים אלא ליד נהר. שם הוריי – מניה וסטניסלב, שם אחיי יעקב מרדכי ז"ל חיים ואני. להורים היה מפעל קטן לסריגה ובהמשך זה הפך לחנות מכשירי כתיבה וצעצועים. לא גרנו בשכונה יהודית, מקום המפגש של היהודים היה בבתים. ערכנו את רוב הקניות בשוק העיוורים ליד הבית אשר בעיר העתיקה שגרנו בה.

העלייה לארץ

לארץ ישראל עלינו בשנת 1957. הייתי בת 8 , נסענו עם רכבת מפולין עד צרפת ובצרפת שהינו במתנ"ס במשך שבועיים, לאחריהם לקחו אותנו לאונייה איתה שטנו עד חיפה. כשהגענו, חילקו כל משפחה לעיר אחרת ואותנו שלחו לכפר סבא, כאמור – לא נולדתי בארץ אלא בפולין. גיל העלייה לא ממש הפריע בקליטה בארץ. בחרנו את מקום מגורינו בעקבות סבתא שלי ודודה שלי.

החיים בארץ

שם בית הספר היסודי בו למדתי היה גורדון בכפר סבא. למדנו עברית, חשבון, אנגלית, היסטוריה, תנ"ך,ספורט, שיעור מלאכה וזימרה. העונשים היו ללכת למנהלת ולעמוד בפינה. הייתה תלבושת אחידה. היו הרבה טיולים, היו מסיבות כיתה. המורה שאני זוכרת במיוחד היא המורה הראשונה שלי, המורה עליזה. אהבתי את המקצועות ההומניים לא אהבתי חשבון. הייתה חלוקת תעודות שלוש פעמים בשנה.

השירות הצבאי

התגייסתי בשנת 1967 והייתי בחיל הנח"ל. הקמנו את היאחזות נחל ים בסיני, התפקיד שלי היה לשמור וביום עבדתי בשירות דיג בנחל בדוואיל. עשיתי טירונות בזמן מלחמת ששת הימים. החברים שלי היו בעיקר חברי הגרעין ושמרתי עם חלק מהם קשר. האוכל בצבא היה טוב כי אנחנו הכנו אותו בעצמנו. חווית השירות שלי הייתה מעניינת ומאתגרת.

אחרי הצבא עבדתי בכל מיני מקומות: הייתי מזכירת פנימייה, עבדתי בביטוח לאומי, בתור מזכירת מפלגה, בתור צורפת ומעצבת תכשיטים. כשהייתי ילדה חלמתי להיות רקדנית. העיסוק שלי היום הוא לא זה שתכננתי כשהייתי צעירה. רכשתי את מקצוע הצורפות בארץ. בחרתי במקצוע זה כי הוא שייך לאמנות ואני אמנית. נהניתי מאוד מעבודתי. עסקתי במקצוע זה יותר מ-20 שנה. המקצוע הזה מלווה אותי עד היום.

חווית חג / מנהג בלתי נשכח

כשהגענו לארץ עשינו ליל סדר אצל סבתא שלי מצד אבא. כשהגישו לנו אוכל היו סכו"ם וצלחות ענקיים ואני הייתי בסך הכל בת 8 ילדה שלא אוהבת לאכול, דודה שלי שמה לי קנידלעך ענקיים עם מרק עוף ואני נבהלתי מהגודל לא אכלתי. סבתא שלי אמרה: "תאכלי תאכלי.." ופתאום פרצתי בבכי נוראי ולא סיפרתי למה, כולם חשבו שאני חולה וכך הסתיים סדר פסח.

המנהגים המיוחדים שיש במשפחתי הם ארוחת שישי, כל המשפחה המורחבת ביחד. חגגנו את החגים לפי המסורת היהודית בבית הוריי. החג החביב עליי הוא פסח בגלל שנפגשים כל המשפחה המורחבת וכולם מחכים לאוכל שלי. המנהגים המסורתיים שנהגו אצלנו בבית הם להדליק נרות של שבת וארוחת ערב שבת. המסורות שהייתי רוצה לשמר במשפחה הן להישאר מלוכדים ולהמשיך לחגוג יחד את החגים והשבתות.

ההיכרות עם בעלי

הכרתי את בעלי ז"ל בעבודתי אחרי השירות הצבאי, התחתנו בשנת 1971, אני הייתי בת 22 ובעלי היה בן 28, החתונה הייתה באולם בתל אביב יש לנו תמונות רבות מהחתונה. כשילדתנו נולדה אני הייתי בת 23 ובעלי היה בן 29, יש לנו ילדה אחת ויש לנו ארבעה נכדים. יש הרבה פגישות ביני לבין הנכדה שלי והדבר שאני הכי אוהבת לעשות עם הנכדה שלי זה לשחק ולעשות שטויות. הייתי רוצה ללמוד מהנכדה שלי הכל. אני אוהבת לשיר, לרקוד ולהכין עוגות יום הולדת לנכדותיי.

סדר היום שלי

סדר היום שלי הוא לקום בבוקר, לאכול, לסדר את הבית, לפעמים לעבוד, להיפגש עם חברים וחברות שלי ובערב לצפות בטלוויזיה. אני אוהבת לשיר, לרקוד ולהיפגש עם הנכדות שלי, אני עושה הרבה דברים עם הנכדות. יצאתי לפנסיה. לא גיליתי לאחרונה תחביבים חדשים אבל החלום שאני רוצה להגשים הוא לצאת יותר לטיולים בארצנו. בינתיים עדיין לא התחלתי לנסות להגשים את החלום הזה.

מתכון של סבתא

מתכון להכנת אורז שלי:

לבשל חצי כוס עדשים כתומות במשך 10 דקות

להוסיף גזר מגורד על פומפייה עבה

להוסיף 2 כוסות אורז

2 כפות שמן

2 כפיות מלח

לערבב הכול יחד

להוסיף 4 כוסות מים רותחים

לבשל עם מכסה סגור 20 דקות על אש בינונית

לאכול בתיאבון!!

מאלבום התמונות של סבתא

הזוית האישית

הנכדה המתעדת רונה: היה לי מאוד מעניין לשמוע את הסיפור של סבתא ואני שמחה שתיעדנו אותו במאגר המורשת.