מאגר סיפורי מורשת

סבתי לאה נולדה ב-כ"ט אייר התשי"ד יוני, 1954 להוריה יואל ז"ל ואביבה קליינמן. תיבדל לחיים ארוכים. לסבתי היה אח אחד בשם משה שנפטר ממחלת הסרטן. שמם, משה ולאה ניתן להם כדי להנציח את הורי אביה של סבתי שנספו בשואה.

אביה יואל ז"ל נולד בפולין וכשפרצה מלחמת העולם השנייה הוא ברח מפולין לרוסיה, הועבר לסיביר ועבד בעבודות כפייה, לימים התגייס לצבא הפולני צבא האנדרס כמפלט למצוקת חייו. הצבא נדד ונלחם באירופה הגיע למצרים ומשם אביה ערק לישראל.

אמה אביבה בת ה-95 כיום, נולדה בתל-אביב הרבה לפני קום המדינה לשרה ושרגא שפילברג ז"ל, שהם אלו שהקימו את כפר גנים ב' לימים שכונה בפ"ת. הם היו חברי "הגנה" ובחצר ביתם היה סליק גדול עם נשק. באותם ימים אמה של סבתי השתתפה בפעילויות כנגד  האנגלים ששלטו בארץ.

כמו כשסיפרתי, סבתי נולדה בכפר גנים ב' בסביבה ירוקה בין פרדסים, הייתה לה ילדות טובה הבנות בכפר היו חברות טובות וכולם חיו חיים צנועים, היא למדה בבית הספר כפר גנים שלימים נקרא בי"ס "הדר".

הרבה סיפורי ילדות משעשעים יש לסבתא שלי, אני בוחר לספר סיפור אחד: לסבא של  סבתא שלי היה פרדס תפוזים מזן שמוטי, כילדה סבתי הייתה עובדת בפרדס בייחוד בקיץ.

כדי להשקות את הפרדס היה צריך להכין תעלות השקיה ומסביב לעצים לבנות גומות חול. זאת הייתה שיטת ההשקייה, המים היו מתחילים לזרום בתעלה בנויה ונשפכים  לתעלה מחול. הילדים היו מסייעים ״בהקמתם״ של התעלות. סבתי וחברותיה היו "מסייעות" בפתיחת התעלות לגומות, הכיף הגדול שלהן היה להפוך את הגומה "לבריכת  שחיה", כך שהן היו משתכשכות במים ושוכחות את עבודתן, בזמן משחקן המים היו  נשפכים החוצה מהתעלות ולא בדיוק משקים את העצים. סבה של סבתי היה מסתובב בפרדס וברגע שהיה רואה את מעשי הקונדס שלהן הוא היה נוזף בהן. הנזיפה לא הרתיעה אותן ו הן היו ממשיכות במעשיהן … חשוב לדעת שבאותה תקופה באזור בפ״ת היו פרדסים רבים שהניבו פירות הדר וזה היה מקור הפרנסה של משפחתה של סבתא שלי.

לימים סבתי סיימה את התיכון ובשנת 1972 היא התגייסה לצבא ושירתה בחיל האוויר  כמוכ"מת. (מגלה כוון ומקום). סבתא מספרת: "בשירותי הצבאי זכורה לי במיוחד התקופה של מלחמת יום הכיפורים שהייתה באוקטובר. 1973 תפקידי היה להתבונן במסך המכ"מ  ולגלות מטוסי אויב וגם לדווח על תנועת המטוסים שלנו שהיו באוויר. אחד מהאירועים הקשים שזכורים לי מהמלחמה הוא שמטוסים רבים שטסו לתקוף במצרים נפגעו מאש האוייב וטייסים רבים נאלצו לנטוש את מטוסיהם. המשפט שנשמע בקשר ״נפגעתי אני נוטש״ טבוע בזיכרוני כמציין שמלחמת יום הכיפורים הייתה מלחמה  קשה מאוד והיו לנו הרבה מאוד נפגעים".

סבתא לאה ממשיכה לספר:

אני וסבא הכרנו בצבא והתחתנו מאוחר יותר ומאז ועד היום לא נפרדנו.

לאחר שלמדתי לימודי חינוך, הייתי מחנכת כיתה ומורה למדעים, מאוחר יותר סגנית מנהלת, ומנהלת. הקמתי את בי"ס לב -רן בצורן וניהלתי אותו במשך שמונה שנים. מאוחר יותר הייתה מפקחת על בתי ספר יסודיים במחוז חיפה ורכזת הפיקוח היסודי.

לדבריה הקמת בי"ס בישוב חדש זאת חווית חיי, נבחרתי לנהל את ביה"ס משלב בנייתו, הייתי מעורבת בתהליכי תכנון הכיתות והמרחבים ישבתי שעות עם האדריכלים כדי שתפיסתי החינוכית תבוא לידי ביטוי במבנים וכדי כשצוות ההוראה יישם בכיתות. אני קוראת לעצמי אשת חינוך או מנהיגת חינוך מאחר ואני התוותי דרך להרבה מורים ותלמידים. היו לי רעיונות מעניינים כמו יישום תהליכים דמוקרטיים בקרב התלמידים, הקמת פרלמנט תלמידים שלא היה נהוג בבתי ספר רגילים.

יותר מכל אני גאה שבבית ספר המונה כ 900- תלמידים אין כיתות חינוך מיוחד, התלמידים שולבו בכיתות הרגילות עם סיוע נדרש של מורים מומחים, וזאת כדי שהם ישתלבו בחיים הרגילים ויינתן  להם שיוויון הזדמנויות כמו לאחרים.

אני הייתי גם מפקחת על בתי ספר יסודיים ויש לי המון סיפורים שבדרך כלל אני מספרת לנכדיי לפני השינה ועל זה אולי ארחיב בעתיד בעבודת השורשים. מה  שכן שגם כמפקחת אני קבלתי פעמיים פרס כעובדת מצטיינת.

לאחר 42 שנים בחינוך פרשתי לגמלאות וכיום יש לי תחביבים לגמרי אחרים.

אני חובבת טבע מושבעת ומצלמת ובעיקר הוא פרפרים. כחברה באגודת חובבי הפרפרים אני עוסקת במדע אזרחי, יוצאת לשטח למקום קבוע ומנטרת את  הפרפרים שנמצאים שם. לאחר מכן אני מדווחת לחוקרי טבע באוניברסיטה את התוצאות כדי שהם ידעו ויחקרו בעזרת הנתונים תופעות אקלימיות. הפרפר הוא ביו אינדיקטור סמן אקלימי.

אני ובעלי מארחים את המשפחה לארוחות שישי ובחגים. אנחנו יוצאים לטיולים משפחתיים אנחנו משפחה מלוכדת.

לי יש הרבה מסרים ערכיים ואחרים, לאחרונה בסיום משחק כדור סל של נכדי כשהוא הרגיש מאוכזב אני אמרתי לו שיאמין בעצמו ושהוא מסוגל, שיתמיד אין קיצורי דרך, צריך לעמול קשה, לנהוג בהגינות להציב מטרות ולהשיגם".

הזוית האישית

סבתא לאה: נהנתי לספר לנכדי על סיפור חיי ולראות את בית סיפרו מאחלת לו הרבה הצלחה.

איתמר: נהנתי להיות עם סבתא בזמן איכות ולשמוע את סיפור חייה.