מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי המלא הוא כוכבה חמדי. נולדתי בתאריך ה-14 לינואר בשנת 1949. ארץ לידתי היא ישראל ועיר הולדתי היא פתח תקווה. שמות הוריי היו חנה גידו ויוסף שרעבי. הוריי עלו מתימן בגיל 16. אמי עלתה עם משפחתה ואבי עלה לבדו לאחר שמשפחתו עלתה לארץ. בגיל 20 הוריי הכירו בפתח תקווה, התחתנו והביאו לעולם ארבעה ילדים.

נולדתי בשכונת נווה כיבוש בעיר פתח תקווה. למדתי בבית הספר היסודי 'שמיר' ובחטיבת הביניים 'עמל'. שנות ילדותי היו שנים מאוד שמחות ומרובות בחוויות טובות. בית הוריי היה בית קרקע אשר הקיפה אותו גינה בהיקף של מספר דונמים. אבי נהג לגדל בגינה מגוון של ירקות ופירות ואף מכר אותם בסופי השבוע לתושבות ותושבי השכונה. חבריי ואני נהגנו לבלות את שעות אחר הצהרים ביחד במשחקי חברה. אהבתי מאוד את אמי אך היא נפטרה בגיל צעיר ממחלת הסרטן בעודי בת 20 שנים בלבד.

הכרתי את מי שהיה בעלי במשך קרוב לשלושים שנים, עזרא חמדי ז"ל, בגיל 20 במסיבת ריקודים עם חברים. לאחר שנתיים של היכרות התחתנו ונולדו לנו שני ילדים: רן חמדי (כיום בן 51) וחנית חמד (כיום בת 47) שהיא אמו של איתמר, הנכד המתעד. לאחר שלושים שנות נישואין עזרא ואני החלטנו להתגרש ומאז אני חיה לבדי. עזרא ז"ל נפטר לפני שבע שנים. כיום יש לי בסך הכל חמישה נכדים. לבני רן נולדו שני בנים: ירין בן ה-13 ואביב בין ה-11. לבתי חנית נולדו שלושה ילדים: טליה בת ה-18 שהתגייסה לפני מספר חודשים לצבא, ליהיא בת ה-16 ואיתמר שחגג זה עתה בר מצווה. אנו נוהגים להיפגש לארוחות משפחתיות בימי שישי, וכמובן שחוגגים ביחד את חגי ישראל.

בשנות העשרים לחיי למדתי את מקצוע החיווט בקורס, ולמעשה אני עובדת במקצוע זה לאורך כל חיי במשך למעלה מחמישים שנים. כיום אני עדיין עובדת, על אף שהגעתי לגיל פרישה לפני קרוב לעשור. מקום העבודה שלי הוא חברת אבדור העוסקת בתכנון, הקמה וליווי של פרויקטים הכוללים פתרונות טכנולוגיים עבור תעשיות ביטחוניות. שגרת העבודה שלי כוללת קימה מוקדמת וחזרה מאוחרת הביתה. מדי יום אני קמה בשעה חמש בבוקר, מגיעה למקום עבודתי בראשון לציון, ועובדת החל משבע בבוקר ועד ארבע אחר הצהרים. אני עוסקת בהלחמה, בעיקר בפרויקטים ביטחוניים המתמקדים בעבודות חיווט עבור 'כיפת ברזל' וכלי רכב צבאיים.

יש לי מגוון רחב של תחביבים אך הדבר החשוב לי ביותר הוא חיי החברתיים וחיי העבודה שלי. למרות שיכולתי להישאר בביתי ולהפסיק לעבוד, בחרתי לשמור על שגרת החיים שלי אשר שומרת עלי פעילה, חדה ועסוקה. מדי שבוע מגיעות לביתי חברות ואנחנו נוהגות לשוחח, לטייל בקניונים ולנסוע לערים בגוש דן לטיולים ומסעדות. בנוסף לכך אני מאוד אוהבת לאפות. אני נוהגת לאפות מאפים תימניים מסורתיים כמו קובנה, לחוח ולחמניות. נכדיי אוהבים במיוחד שאני מבשלת עבורם את תפריט שישי הקבוע הכולל שניצלים, פסטה, פתיתים, אפונה, דגים, מרק תימני, לביבות ועלי גפן. מדי מספר חודשים אני מקפידה לטוס לחופשות בחוץ לארץ על מנת להתאוורר, לנפוש ולבלות זמן עם היקרות והיקרים לי. למשל, בקרוב אני צפויה לטוס לחופשה בת שבוע באתונה.

הזוית האישית

איתמר הנכד המתעד:  למדתי מהסיפור של סבתי שהיו לה חיים מעניינים, רצופי חוויות מגוונות אשר עיצבו את מי שהיא כיום. סבתי נהנתה מאוד מתהליך העבודה איתי. היו רגעים בהם היא צחקה והתרגשה מהחיבור לזיכרונות. המסר מסבתי לדור הצעיר: "תהיו נאמנים לעצמכם ותעשו טוב".