מאגר סיפורי מורשת

סבתא יפה לוין מספרת

גדלתי בשיכון צבא הקבע בקריית שלום שהיה צמוד לשכונת אבו כביר. עד שנת 1948 גרו באבו כביר ערבים והם ברחו אחרי כיבוש יפו. לבתים הנטושים נכנסו בעיקר עולים חדשים מאירופה שהגיעו לארץ אחרי מלחמת העולם השנייה.

באחד הבתים בשכונה גרה חברה שלי. בחצר הבית גדל עץ תות ענק שהיה מקום המשחקים הקבוע שלנו. גזע עץ התות היה רחב מאוד והענפים ארוכים ועבים. הוא התנשא לגובה רב ואנחנו טיפסנו עליו ושיחקנו בין ענפיו בלי פחד. מענפי העץ עברנו לגג הבית בלי שום חשש ופחד. כשאני חושבת היום על ההרפתקאות שהיו לנו על העץ אני מתחלחלת.

בעונת התות כמעט ולא ירדנו מהעץ. בכל שעה פנויה ובכל הזדמנות טיפסנו ואכלנו תותים שחורים נוטפי עסיס שצבעו לנו לנו את הבגדים בשחור – סגול. עץ התות גם סיפק לכל ילדי השכונה עלים טריים ורעננים לתולעי המשי שהיו חיות המחמד שלנו.

סבתא יפה בנערותה בגדנ"ע בבאר אורה

הזוית האישית

עוז ניצן לוין: היה מאוד כיף ומעניין ולמדתי המון

מספר: אמא שלי נפטרה לפני עשרה ימים והשיחה והעלאת הזכרונות מהילדות היו עבורי מרגשים ובדיוק מה שהייתי זקוקה לו בימים אלו.