מאגר סיפורי מורשת

סבתא יפה נולדה בתאריך 11.2.1952 בבית חולים "דג'אני" ביפו. היא השלישית מתוך שישה ילדים, היה רק בן אחד שהיה בן זקונים. בביתה דיברו ערבית, צרפתית ועברית, סבתא שלה הייתה ממוצא מצרי, היא גרה במושב גדרון בגדרה.

סבתא מספרת: "בזמן שגרנו במושב, החיים היו יותר קלים מבחינה חומרית: לא היו כבישים, מכוניות וכדומה. לא היו בתים בנויים, ישנו באוהלים גם בתנאי מזג אוויור קשה. שיחקנו במשחקים מאוד פשוטים כגון: מחניים, שבע אבנים, סכין באדמה, חבל קפיצה ועוד. בתקופה הזו לא היה לנו טלפון, טלוויזיה, רדיו. בבית הספר הייתה לנו תלבושת אחידה וכן מחברות וכלי כתיבה. את כיתות א'-ב' למדנו באותה הכיתה. אני זוכרת את חברותיי הטובות רותי ושרה, היינו תמיד הולכות יחד לבית ספר.

בגיל 16-17 היה נציג של המושב שאמר לנו שעוד מעט פורצת מלחמה (מלחמת ששת הימים), ואנחנו צריכים להתגייס כדי לעזור, אבל היה אסור לנו לספר על כך להורינו. באותה תקופה היינו חולבים פרות ושומעים שירי ארץ ישראל. מאוחר יותר, כשהייתי בת 19, עבדתי בכור מחשבים – לשם לא כל אחד היה יכול להתקבל. לאחר שעברתי מבחנים קשים, התקבלתי.

כשהגיעה העת להתגייס לצבא, קיבלתי פטור מאחר ואימא שלי פנתה לנציג של המושב ואמרה לו שאנחנו דתיים, לכן אני לא אמורה להתגייס. כאשר הייתי בת 28 התחלתי לעבוד במלבן, שהוא בית חולים לקשישים, כדי לעזור לבעלי בכלכלת הבית. באותה תקופה לא היה נהוג שנשים יעבדו במשרה מלאה, עד שהילדים גדלו. בגיל 54 נפצעתי בעבודה על ידי אחד החולים אשר תן לי מכה בגב עם מקל, כתוצאה מכך יצאתי לפנסיה עד היום בעקבות חבלה גופנית.

היכרות נישואים ובניית משפחה

הייתה לי חברה שקראו לה לבנה והיא סיפרה לי שנפרדה מחבר שלה, ושהיא חייבת את העזרה שלי בכדי להשלים ביניהם. החבר שלה היה בנתניה, הסעתי אותה כדי  לדבר איתו. כששאלתי האם שמו "אלי", ענה לי "כן, בלונדי – את תהיי אישתי" וכעבור שנתיים של חברות טובה, התחתנו. לאחר מספר שנים הספקתי ללדת ילדים. לבנה, החברה הקודמת של בעלי, עברה לגור מולנו כאשר היא הייתה נשואה לחבר של בעלי  – כך שהכדור הוא עגול.. "

החפץ העובר בירושה מדור לדור במשפחה הוא בית לשימוש המשפחה: לסבתא וסבא יש וילה, מאחורי הוילה יש בית קטן שבו כל מי שמתחתן יגור שם עד שיחסוך כסף לבית, עד שיביא ילדים, ייצור משפחה, יעבור לבית משלו וימשיך בחיים שלו.

הזוית האישית

טליה הנכדה המתעדת: סבתא, תודה שסיפרת לי על הדברים שעברת, ותודה שהשתתפת איתי בתכנית הקשר הרב דורי.