מאגר סיפורי מורשת

 שמי ילנה מלקובסקי, ואני בת שישים ושלוש. אני גרה בקרית ביאליק ויש לי שתי בנות ושלוש נכדות. נולדתי ב-8.4.1959 באירקוטסק, רוסיה, ואני הדור הרביעי במשפחת הרופאים.

אמי הייתה רופאת עיניים, והוריה הם רופאי עור ומין. אבא של סבתא הוא גם היה רופא, שעסק ברפואה כללית. בעלי הוא רופא פתולוג, שגם בא ממשפחת רופאים, דוד של אביו היה רופא נשים, ואביו היה רופא עור ומין, והיה מנהל בית חולים. בתי הבכורה היא רופאה בחירה באנקולוגיה בבית חולים רמב"ם, ובתי הצעירה היא רופאה מתמחה בפסיכיאטריה בבית החולים מזרע. אני מאוד מקווה שנכדותיי גם ימשיכו את דור הרפואה.

 בגיל שנתיים עברתי לגור במוסקבה. במוסקבה הלכתי לגן ילדים  שנקרא גן אקדמיית הרפואה. אחד הזיכרונות שאני זוכרת מהגן הוא איך כל שבוע הלכנו לפארק ענק עם אגם יפהפה, שבו היו ברבורים מדהימים. המקום הזה היה פשוט מרהיב, ולא אשכח אותו.

 כשהייתי בת שש חזרתי לגור באירקוטסק. בשנת 1966, בהיותי בת שבע, עליתי לכיתה א'. שם גם הכרתי את בעלי אלכסנדר.

אני זוכרת איך ליד בית ספרנו היה מגרש. בקיץ, היינו משחקים כדורגל. ובחורף, כשהיה מושלג, המגרש התמלא קרח והיו חוגי הוקי והחלקה על הקרח. אבל כל אחד שרצה, יכול היה לבוא להחליק בשעות שהשטח פנוי.

בערך פעם בשנה היה לנו טיול שנתי עם הכיתה לימת הבייקל (האגם הכי גדול, עמוק ונקי בעולם, עומקו 1642 מטרים).

לאחר עשר שנות לימוד סיימתי את בית הספר עם תעודת הצטיינות.

תמונה שלי בכיתה א'

בגיל שבע עשרה התחלתי ללמוד באוניברסיטה לרפואה באירקוטסק, יחד עם אלכסנדר. התחלנו לדבר, ולאט לאט להכיר יותר אחד את השניה, ובקורס השלישי של הלימודים, הוא הציע לי נישואין.

החתונה נערכה ב-31.3.1979 בארמון הנישואין הממשלתי באירקוטסק, שניינו היינו אז בני עשרים. הייתי לבושה בשמלה לבנה פשוטה וזר על הראש. לאחר ארבע שנים נולדה לנו הבת הראשונה, מריה, וכעבור עוד שמונה שנים, גם הבת השניה, לובה.  

תמונה שלי מהחתונה

מ-1982 עד 1988 עשיתי התמחות ודוקטורט במוסקבה. בסוף התמחות ודוקטורט, קיבלתי תואר שלישי, והתחלתי לעבוד כרופאה בכירה במחלקת עיניים ומרצה באוניברסיטה לרפואה. בעלי היה מנהל מחלקת פתולוגיה באירקוטסק והיה הפתולוג הראשי בעיר.

 בשנת 2000 עלינו לארץ. אני ובעלי, היינו בני ארבעים ואחת. בנותיי (מאשה הייתה בת שבע עשרה ולובה בת תשע), הוריי, והכלבה שלנו, אסתי. גרנו כולנו בבית אחד בקרית ביאליק. אני ובעלי עברנו את המבחן לרישיון לעיסוק ברפואה, וכיום אנחנו ממשיכים לעבוד במקצוע בבית החולים רמב"ם. 

לבתי מאשה נולדו שתי בנות. לבכורה קוראים אלה, על שם של אמא שלי, וסבתא רבתה שלה, ולקטנה קוראים רוני. לבתי לובה נולדה בת ושמה שי. דרך אגב, היום, ה-17 לינואר, ולשי יש יום הולדת שנה.

כיום במשפחתנו אנו שומרים על קשר חזק מאוד בין הנכדים, ילדים, הורים וסבים, ומבלים אחד אצל השני הרבה זמן יחד. אנו מקפידים על ידיעת ההיסטוריה המשפחתית וגאים בשורשנו.

הזווית האישית

אלה: נהנתי מאוד לחקור את חייה וילדותה של סבתא, לשמוע על מסלול על הרפואה שסבב אותה כל הזמן, ועל החיים ברוסיה.