מאגר סיפורי מורשת

שמי שובל טובי, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי במסגרתה אני מראיינת את סבתא שלי טוני על חייה וילדותה.

רקע משפחתי

סבתא טוני נולדה בתאריך 11.6.1951 בעיר חדרה. היא הבת השישית מתוך עשרה אחים ואחיות. חמישה אחים נולדו בלוב וחמישה נולדו בארץ ישראל. היא גדלה עם משפחתה בירושלים בשכונת קטמונים, בבית קטן. מצבם הכלכלי לא היה פשוט, הם חיו בפשטות ובצניעות.

אבא שלה (נינו) עשה הכל כדי שיוכל לקבל חנות ולפרנס את משפחתו בכבוד, לבסוף הוא הצליח וכולם עזרו לו בחנות כדי לפרנס את המשפחה. יחד עם זאת, היה לו חשוב שכל ילדיו ילמדו ויסיימו את בית הספר עם תעודת בגרות .

ילדות

סבתי למדה בבית הספר העממי. היא למדה יחד עם אחותה דינה באותה כיתה והן תמיד נעזרו אחת בשנייה. היא הצטיינה בשיעורי ספורט והתעמלות קרקע. בשכונה הם תמיד היו משחקים כולם במחניים, מחבואים, גולות. סבתא מספרת שהכל אצלם נעשה בפשטות ובצניעות.

סבתי למדה בתיכון "סליגסברג", שם לא היה לה כל כך פשוט מבחינת החברה, היו המון בנות שהגיעו ממעמד גבוה יותר ולכן לא היו לה שם חברות, אך היא סיימה את התיכון בהצטיינות.

שירות צבאי

סבתי התגייסה לצבא, היא עשתה טירונות במחנה 80. לאחר מכן היא שירתה בנח"ל סיני ובקיבוץ משמרות, שהיה קיבוץ האם שלה. בקיבוץ היא עבדה ברפת, בלולים ובבית הילדים. תפקידה בנח"ל היה לשמור על גבולות המדינה. במהלך שירותה היא חוותה אירוע חריג שבו הקפיצו את כל היחידה שלה, היה בלבול ולחץ גדול, כולם היו חסרי אונים. לבסוף האירוע הסתיים ללא נפגעים.

סבתי מאוד נהתה משירותה הצבאי, היא הכירה המון חברים שעד היום חלקם שומרים על קשר והם עושים מפגשים בקיבוץ משמרות.

תעסוקה 

סבתי לאחר שירותה הצבאי התקבלה לעבוד במשרד ממשלתי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. היא הייתה רכזת חישובים בכירה ועסקה בתאונות דרכים. היא עבדה שם 37 שנים.

משפחה

סבתא טוני הכירה את סבא מוטי (מרדכי) במסיבת ריקודים אצל חברים, לאחר שנה שהיו יחד הם התחתנו. נולדו להם שלושה ילדים: טל הבכור בן 43, לאחר ארבע שנים נולה בתם מיכל בת 39 (אימא שלי)  ולאחר שנה נולד בנם יצחק בן 38. הם הקימו את ביתם במעלה אדומים בשנת 1983.

כשסבתא הייתה בת 59 וסבא בן 60  שובל (אני) נולדתי בשנת 2010. אני הייתי הנכדה הראשונה והפכתי אותם לסבא וסבתא, הייתה שמחה גדולה בבית. לאחר מכן נולדו נדב ועידו אחיי , לטל (דוד שלי) נולדו שלוש בנות וליצחק (דוד נוסף שלי) נולדה בת.

לפני שלוש שנים סבי מוטי נפטר בפתאומיות. זו הייתה טרגדיה קשה מאוד עבור סבתי טוני וכמובן עבור כל המשפחה. סבא שלי היה כל עולמה, הוא תמיד תמך בה ועזר לה בכל דבר.

אנחנו תמיד נפגשים כולם ביחד בחגים, בשבתות יוצאים לטיולים, משמחים אותה ונמצאים לצידה תמיד.

אירוע קשה במהלך חייה של סבתא

כשסבתי הייתה בת 54 כאב לה מאוד הראש והיא סבלה מסחרחורות. היא הלכה להיבדק וגילו שיש לה גידול בראש שפוגע בתפקוד שלה. היא נאלצה לעבור ניתוח אבל הגידול כבר פגע בתפקוד שלה והיא הייתה משותקת. הרופאים לא נתנו לה סיכוי לחזור לעצמה, אבל סבתא שלי לא ויתרה: היא עברה שיקום ארוך במשך שנתיים ונלחמה בכל כוחה כדי לעמוד על רגליה. בזכות האמונה הגדולה שלה וכוח הרצון העצום שהיה לה, היא חזרה ללכת ואפילו הרופאים התפעלו ממנה, זו הייתה בשבילה הרגשה של אושר וניצחון.

יציאה לגמלאות

בעקבות מה שחוותה סבתי היא נאלצה לצאת לפנסיה רפואית. זה לא היה פשוט בשבילה, אבל לא הייתה לה ברירה. בשנים האלו סבתי וסבי היו מטיילים המון ביחד ונהנים מכל רגע ורגע.

היום, לאחר שסבי נפטר, סבתי הולכת למרכז יובלים, שם היא לומדת יהדות, תנ"ך, פיסול ,מתאמנת, לומדת אנגלית. היציאה הזו מהבית נותנת לה הרגשה טובה, לראות אנשים, להכיר וללמוד מה שהיא אוהבת.

מסר לעתיד מסבתא טוני 

"מחשבה יוצרת מציאות" – לא משנה מה קורה לאדם בחייו, אף פעם לא להרים ידיים. להאמין בכוחות שלנו ותמיד להיות אופטימיים ושמחים, לחייך לעולם והעולם יחייך אליך.

הזוית האישית

סבתא טוני: שובל נכדתי הבכורה, מאוד התרגשתי מהתיעוד שעשית לי, נהניתי לספר לך את זיכרונות ילדותי ולשתף אותך בחוויות שלי.

שובל הנכדה המתעדת: שמחתי מאוד לראיין את סבתי לשמוע ממנה את החוויות שהיא חוותה. זכיתי לזמן איכות איתה. אני הכי שמחה שיש לי סבתא כזו מלאה באופטימיות ותמיד שמחה. היא תמיד דואגת לי.